פגיעה במעורבים

המוצב של החיילים מגדוד ברדלס נמצא בסופו של כביש 171. זה כביש נידח שאין בצדדיו אף יישוב והוא חוצה את המדבר העצום בפיתולים נחשיים. 35 קילומטרים שבהם אתה הולך ומטפס, חולף בתחילה על פני כרמי ענבים שנדמים מהכביש לשמיכה ירוקה שהושמה בעדינות על אדמת הלס, חוצה את נחל ניצנה ונחל עקרב, חניוני לילה ושלטים שמכוונים למסלולי טיול, עד שאינך רואה יותר דבר זולת רכסים ומדרונות היורדים אל ואדיות, מדבר מאופק עד אופק.

בסוף מגיעים להר חריף. מחסום צהוב בחזית המוצב. דגלי הגדוד מתנופפים ברוח. זה גדוד מעורב המורכב מלוחמות ולוחמים. סמל היחידה הוא שילוב של ברדלס עם כנפיים. לא די שזו חיית היבשה המהירה בעולם, בגרסתה הצה"לית הצמידו לה כנפיים ומתחת הוסיפו את הסיסמה "מנצחים עם אנשים".

גדר הגבול האימתנית ממש ממול. מעברה שני פילבוקסים של משמר הגבול המצרי. קו דיווח 203 בגדר נמצא כשבעה ק"מ מכאן, לא רחוק מאבן גבול 45. זו נקודה גבוהה, 914 מטר מעל פני הים, הלילות עדיין קרים, 15-14 מעלות, הרוח מצליפה בפנים, חשיכת המדבר מטילה מוראו. ברקע יללות חתולי מדבר וצרצורים ושאר חיות. ובתוך האפלה הקודרת הזו, הרחק מהחברים והמפקדים במוצב, בקו דיווח 204, ניצב ביתן שמירה. בוטקה, כזה שעומד בכניסה לבתי ספר ויושב בו שומר בודד. ופה השמירה בזוגות ותמיד בלילה. מגיעים בג'יפ מהמוצב בהר חריף ונשארים לבד. 12 שעות משמרת, בתוך הביתן צפוף, בחוץ קר.

כל אלה עוברים בראש כשחושבים על משמרת השמירה האחרונה של סמלת ליה בן נון וסמ"ר אורי יצחק אילוז זכרם לברכה, בליל שבת האחרון. על הביתן הקטן ומשך המשמרת שנמתחת כנצח בתוך המדבר ההררי. וגם על הגדר אתה חושב. 1.6 מיליארד שקל השקיעה ישראל בגדר הגבול עם מצרים. מי שתיכנן אותה חשב שההגדרה של "גדר" קטנה עליה והגדירה "מכשול". מדובר באחד מהפרויקטים ההנדסיים המורכבים שנעשו כאן. במהלך העבודות פוצצו הרים ושוטחו גבעות ובשיאן עבדו לאורך הקו 100 קבלנים שהעסיקו 1,500 עובדים שהפעילו 500 כלים הנדסיים כבדים. צריך לראות בעיניים כדי להבין במה מדובר. גובהה חמישה-שישה מטרים, בנויה שתי שכבות, הראשונה תלתלית סבוכה ועבה שקצותיה משוננים, והשנייה מפלדה מסיבית. לאורכה הציבו תצפיות חכמות וסנסורים משוכללים.

אבל עם כל ההשקעה האדירה הזו, בסוף השאירו בה צוהרי כניסה ויציאה. פתחים קטנים בגדר שסגורים עם אזיקונים, כאלה שקונים בכל טמבורייה במארזים של 20 שקל ונחתכים בלי מאמץ בסכין יפנית שעלותה חמישה שקלים. לך תדע מי נכנס ויוצא משם. כשהגענו ביום שלישי לגזרה ראינו טנדר גדול ועליו כיתוב בולט: "אחזקת מכשול הביטחון". הוא בטוח לא יוצא ונכנס מפשפש.

סמוך לצוהר כזה שמרו בן נון ואילוז, צוהר שדרכו חדר השוטר־מחבל המצרי מוחמד סלאח חמוש ברובה סער, שש מחסניות ושתי סכיני קומנדו. לא ברור מתי חדר במהלך הלילה. אולי יש באזור הצוהר בעיית כיסוי של תצפיות, וזו הסיבה שהוצבו שם שומרים. ייתכן וניצל גם את הפעילות שהייתה כשלושה קילומטרים ממקום החדירה קצת אחרי שתיים בלילה, אז סוכלה הברחת סמים מהגדר, חמק בתוך הבלגן שהיה בקרבת הגבול, הסתתר בקפל קרקע וחיכה לשעת כושר.

|

הברחות בחיפוי מקלעים

השתלשלות האירועים רצופה בכשלים. בארבע ורבע לפנות בוקר בוצע הקשר האחרון עם שני הלוחמים בעמדת השמירה הרחוקה והמבודדת. בסביבות שבע בבוקר נשמעו קולות ירי בגזרה, אבל איש לא טרח ליצור עימם קשר. בסביבות תשע בבוקר דיווחו קציני קישור מצרים לצד הישראלי כי חסר להם שוטר. ג'יפ ובו קצין וצוות לוחמים יצא מהמוצב לעמדת השמירה. גופותיהם של בן נון ואילוז נמצאו ירויות, וכל הכוחות בגזרה מוקפצים לסריקות אחר המחבל. גם ג'יפ החפ"ק של מפקד חטיבת פארן, אל"ם עידו סער, עם הקשר סמ"ר אוהד דהן, דוהר למיקום שבו מזוהה המחבל על ידי רחפן. בהגיעם הם פורקים מהרכב ומסתערים, דהן נפגע מירי של המחבל ונהרג.

כשבאנו לשם השבוע, תחקיר האירוע היה בעיצומו. זו גזרה המתפרסת על פני שטח גדול, מגבול עזה עד מסוף טאבה באילת, למעלה מ־200 קילומטר. גבול עם מדינה שאיתה יש לנו הסכם שלום, אבל הגבול עצמו לא שקט בכלל. כמעט מדי לילה הוא רוחש פעילות של מבריחים בדואים מהצד המצרי ומהצד שלנו, שעובדים במקצוענות בחוליות מאורגנות ומיומנות עם נוהל קרב שלא היה מבייש אף יחידה קרבית. חלק גדול מההברחות מלוות בירי מקלעים של מבריחים ממצרים שנועד לרתק את הזקיפים בעמדות השמירה בצד שלהם וליצור מסדרון "נקי" לביצוע ההברחה. הירי הזה תמיד זולג לשטחנו.

מולם ניצבים לוחמות ולוחמי הגדודים המעורבים, ברדלס וקרקל. אין לוחמת או לוחם ששירתו כאן בגזרה שכדורים לא שרקו להם מעל הראש. אבל גם אין לוחמת או לוחם בגדודים הללו שלא נתקל בטון מזלזל או הערה פוגעת. על שילובן של נשים כלוחמות, על המתח שלכאורה מתקיים בעצם השירות המשותף של בנות ובנים יחד, שכם אל שכם בעמדות השמירה ובמארבים.

גם השבוע, יממה בלבד אחרי מותם בפיגוע של שלושת הלוחמים (דהן ז"ל היה לוחם בגדוד קרקל עד שנשלף ממנו לחפ"ק המח"ט), היו מי שהיה להם מה לומר. "לוחם ולוחמת לבד, 12 שעות בלילה, מראש יש פה טעם לפגם", אמר כתב בערוץ 14 והמנחה השיב לו, "יש פה חוסר מקצועיות, יש פה זלזול בערכי הצבא, יש פה אג'נדות שמאל מטורפות". למחרת הצטרף אל דברי הביקורת ח"כ אריאל קלנר מהליכוד כשאמר לרדיו ynet: "הדבר הזה של בחור ובחורה שמשרתים יחד, שנמצאים ביחד, במקום אחד, זה דבר שצריך להיבחן בהיבטים המבצעיים, בהיבטים החברתיים".

פניו של סא"ל גיא בסון, מפקד גדוד קרקל, מאדימים, לא ברור אם זה מהשמש או מכעס. אנחנו עומדים במצפה בר לב, לא הרחק מאבן גבול 27, משקיפים על ג'בל דלפה, ג'בל שיחאן וג'בל חלל בסיני. קרוב יותר אלינו, שני קילומטר מהגבול, הכפר הבדואי ברטע.

"תקשיב טוב", הוא מבקש, "אני התגייסתי לגבעתי, הייתי מפקד ההכשרות של גבעתי בבסיס האימונים של החטיבה בקציעות, בצוק איתן הייתי סמג"ד הגדס"ר באירוע החטיפה של הדר גולדין ז"ל. בנייה שראל ז"ל היה מפקד הפלס"ר שלנו. ואני אומר לך שהלוחמות והלוחמים שלי, הלוחמות והלוחמים בגדודים המעורבים בכלל, לא נחותים ולא נופלים בכלום. חד־משמעית, סימן קריאה! הם מקבלים הכשרה מדויקת לתפקיד שהם מיועדים אליו. בגדודים האלה יש 70-65 אחוז בנות לוחמות. הבנות האלה מתנדבות לשרת כלוחמות בצה"ל. חוזר שוב, הן מתנדבות, אף אחד לא מחייב אותן להיות לוחמות, הן רוצות להיות לוחמות. זה שירות התנדבותי לגמרי. הן חותמות על שירות של שנתיים ושמונה כמו בנים, בעוד ששירות רגיל של בנות הוא שנתיים בלבד. המוטיבציה שלהן בשמיים ואני סומך עליהן בעיניים עצומות. כל הלוחמים בגדוד שלי תותחים. נשים וגברים. אנחנו הגדוד היחיד בצה"ל שיש לו פלוגת טנקים שכולה בנויה מטנקיסטיות. הן תעודת הביטוח של הגדוד, כוח המחץ שלנו, מגיעות לכל אירוע עם עוצמת אש קטלנית חבל לך על הזמן. הן ברמת מקצוענות הכי גבוהה. באחריות".

|

הגדוד הרב־ג'נדרי הראשון

אנה יאגייב, ששירתה כלוחמת ורס"פית בברדלס, עייפה כבר מהבורות והתפיסות החשוכות. "אני לא מבינה את זה. מה, בגדודי חי"ר הרגילים אין מש"קיות ת"ש ומש"קיות חינוך שמתערבבות עם הלוחמים? השתחררתי ב־2019, וזה היה לפני שהתגייסתי, בזמן ששירתי וזה ממשיך גם היום. די, מספיק. זה מעצבן ומקומם. חבל שחושבים דברים כאלה על אנשים שבאים לתרום למדינה ולעשות שירות משמעותי".

נועה, ששירתה כצלפית וכמפקדת בקרקל, אומרת שהשיח המזלזל לגבי השירות המשותף נמצא בכל מקום. "ראשי מכינות קדם־צבאיות התבטאו נגד שירות בנות כלוחמות לצד בנים הרבה לפני שהתגייסתי, ואני משוחררת כבר שלוש שנים. זה שיח שקיים ברשתות החברתיות ובמפגשים בזמן השירות. אני לא אשכח שהיינו בבט"ש בשטחים באזור בנימין ועמדתי בטרמפיאדה יחד עם לוחמת שהייתה חיילת שלי. עמדנו שתינו מדוגמות, עם קסדות, וסטים וברכיות, דרוכות עם נשקים, לא הורדנו את העיניים מהרכבים שבאו מולנו ומהאזרחים שצעדו לכיוון הטרמפיאדה, ובא בחור דתי ואמר לנו בלי למצמץ: 'אתן מפריעות ללוחמים לעשות את העבודה שלהם כי אתן מסיחות את דעתם', משהו כזה".

עניתן לו?

"לא, התעלמנו. שמענו כבר אמירות כאלה קודם. בתחילת הקו הזה היינו באחד היישובים כשבדיוק הייתה הקפצה ונכנסנו שתי לוחמות לרכב של הרבש"צ. בדרך לאירוע הוא אמר לנו שהוא ממש מאוכזב שהביאו לו אותנו ולא לוחמים אמיתיים, ממש ככה, בפנים. אבל ייאמר לזכותו שבסוף התעסוקה הוא בא אלינו, הודה לנו על המקצועיות ואמר שהוא לא רוצה שנלך, שהוא מעדיף אותנו על כפיר".

בסון אומר שמי שמזלזל בלוחמות והלוחמים בגדודים המעורבים לא מבין על מה הוא מדבר. "בגזרת מצרים יש שני גדודים מעורבים, ברדלס וקרקל. מדובר בלוחמות ולוחמים מהשורה הראשונה, מהטובים שפגשתי, תותחים שלא נופלים מהלוחמים בגדודי החי"ר המתמרנים שלנו. והם עובדים יחד, בנים ובנות, בצורה מקצועית ועניינית לפי הקודים של פקודת השירות המשותף. שים פה נקודה וסימן קריאה. כל אמירה מהסוג שציינת מגיעה מחוסר הבנה וידיעה. אני מזמין כל אחד לבוא לביקור בגדודים האלה ולראות בעיניים איך זה עובד. ותכתוב שאנחנו הגדוד הרב־ג'נדרי הראשון בצה"ל. יש פה גם טרנסג'נדרים ואנחנו מקבלים אותם בטבעיות, שווים בין שווים. ויש פה חיילים עולים חדשים וחיילים נוצרים וחיילים מוסלמים ואת כולם אנחנו מכילים ומקבלים, וביחד אנחנו מבצעים פעילות מבצעית. זה היופי של החברה הישראלית, החיילים האלה הם מלח הארץ, כולם בלי יוצא מן הכלל. ואני אומר להם את זה כל הזמן. בכל הזדמנות אני אומר להם 'אתם הפנים היפות של הארץ הזו ואתם העתיד של המקום הזה'".

אתה מדבר על רמה מקצועית גבוהה, אבל האירוע בשבת היה רצוף כשלים ונגמר רע מאוד עם שלושה הרוגים. איך אפשר לשלוח שני חיילים לעמדה כל כך מרוחקת למשמרת של 12 שעות?

"לא ניכנס לפרטים, כי כל האירוע עדיין מתוחקר. אבל לעניין משך המשמרת, צריך להבין שאנחנו עושים כאן פעילויות שנמשכות גם יותר מ־12 שעות. שהות ממושכת בשטח היא כשירות שנדרשת לא רק פה, היא נדרשת בכל הגזרות ובכל המסגרות המבצעיות. זו גזרה ענקית ומאד מאתגרת מבחינה מבצעית. 80 אחוז מהלוחמים והלוחמות נמצאים בפעילות בחוץ בכל לילה, כי בלילה מתבצעות רוב ההברחות. כמעט כל לילה אנחנו מתמודדים עם ניסיונות הברחה".

|

מבצע עוקץ הדבורה

המספרים מראים שהפעילות סביב ההברחות אינטנסיבית ושואבת את רוב תשומת הלב המבצעית של הכוחות המוצבים בגזרת גבול מצרים. בהברחה שסוכלה בליל הפיגוע, ב־02:19, תפסו הלוחמות והלוחמים של גדוד ברדלס 20 ק"ג מריחואנה בשווי 300 אלף שקל ועוד 30 ק"ג חשיש בשווי חצי מיליון שקל שהושלכו מהצד המצרי מעל הגדר.

הנתונים מטורפים. בשנת 2022 סוכלו 75 הברחות סמים בגבול. סיכול משמעו תפיסת סמים, ובחלק מהסיכולים מצליחים הלוחמים בשטח או כוחות משטרה מיוחדים שמובילים את הפעילות לעצור חלק מהמבריחים. באותה שנה שובשו 500 הברחות. שיבוש משמעו שההברחה הופרעה על ידי כוחות בצד הישראלי, הופסקה במהלכה או לא יצאה לפועל. הצבא מעריך כי לצד סיכולים ושיבושים היו גם 160 הברחות שבוצעו ללא הפרעה. סך הכל סוכלו ב־2022 הברחות של כ־3,000 ק"ג סמים בשווי 135 מיליון שקל. מדובר בקצב פעילות על סטרואידים.

מרחב הנגב של המשטרה במחוז הדרום נלחם כנגד ההברחות בגבול מצרים באמצעות יחידת מג"ן (מודיעין גבולות נגב). זו יחידה שמתמחה בפיצוח רשתות הברחה וניהול מבצעים מיוחדים המביאים למעצר בלדרים, תצפיתנים וראשי חוליות ורשתות. לוחמים, אנשי מודיעין וחוקרים שפועלים גם בגבול ירדן מול הברחות אמל"ח ועסוקים סביב השעון באיסוף וניתוח מודיעיני. היחידה מונה רק כמה עשרות אנשים שעושים עבודה מדהימה והצליחו לצמצם בשנים האחרונות את היקף ההברחות בצורה משמעותית. אחת התפיסות הגדולות של מג"ן בגבול בחודשים האחרונים הייתה בפברואר השנה. עוקץ הדבורה היה מבצע מודיעיני שהביא לסיכול הברחה של 92 ק"ג קוקאין והרואין טהור ו־28 ק"ג חשיש בשווי כולל של 50 מיליון שקל שהועברו לצד שלנו בזריקה מעל הגדר. המבריח שאסף את הסחורה, בדואי מאזור רמת נגב, נעצר אחר מרדף פרוע במדבר שכלל סיוע של מסוק משטרתי סמוך למצוקי מכתש רמון.

מפקד היחידה סנ"צ רונן כלפון אומר שהמבריחים מעבירים את הסחורה בכמה שיטות. "בזריקה מעל הגדר בחבילות של שני קילו. זה נעשה באזורים שבהם בצד המצרי ישנה גבעה קרובה לגדר הישראלית שממנה אפשר להתגבר על הגובה של הגדר. שיטה שנייה היא עם סולם אלומיניום. מניחים את הסולם ומייצרים שרשרת אנושית. הסנדוקים, מארזים גדולים שעטופים בניילון ובד יוטה עם רצועות נשיאה ומכילים 20 ק"ג של סם, מועברים מיד ליד ונזרקים בקצה הגדר למטה, לצד הישראלי. והשיטה השלישית היא חור בגדר. באים עם מספרי חיתוך גדולים, כאלה שמתאימים למוטות ברזל עבים, מהסוג שיש בכל אתר בנייה, ועושים חור יפה בגדר. וכל הסיפור לוקח דקות ספורות, אם הוא קורה בנקודה מרוחקת, עד שהצבא מגיע כולם נעלמים".

בדצמבר האחרון ירה צה"ל למוות במבריח ישראלי, בדואי תושב הנגב, בעת סיכול הברחה סמוך לגדר. חודש אחר כך, בינואר השנה, נורו בטעות שני לוחמי מג"ב מירי חיילי צה"ל בעת סיכול הברחה בגבול. השניים נפצעו באורח קל, וההברחה סוכלה. כלפון אומר שמבריחי הסמים הם עבריינים קשוחים שלא רואים בעיניים. "אלה האנשים הכי מחוספסים, הערסים הכי גדולים שיש. התעוזה שלהם מטורפת. הם בעצם מהווים את הגרעין הקשה של הפשיעה במגזר הבדואי, הגרעין הסורר שלא בוחל להפעיל אלימות ולא בוחל לקחת סיכונים שיכולים לעלות לו בחיים".

אם הנתונים של 2022 מסמרי שיער, תבדקו מה היה ב־2019. בשנה ההיא צלחו 360 הברחות את הגבול, ומג"ן נכנסו חזק ברשתות וחוליות השטח. הפעילות הזו הביאה אמנם לירידה של 70 אחוז בהברחות שצלחו, אבל עדיין מדובר בגבול עם מכשול שהוא בהחלט עביר.

|

חצי חטיבה על הרגליים

הרמנו טלפון מהגבול למי שהיה מח"ט הגזרה לפני חמש שנים, אל"ם (מיל') אבי רחמים. רחמים אומר שכל פעילות סיכול או שיבוש הברחה מרימה על הרגליים יותר מחצי חטיבה. "כל פעילות משותפת עם המשטרה מצריכה כוחות מיוחדים, לפחות גדוד אחד בשטח, תצפיות מיוחדות, כוחות אוויריים, כמה מאות חיילים. והסיכון שאיתו מתמודדים החיילים באירוע הפלילי הזה הוא מעבר לסביר. ושיהיה ברור, סיכון הוא חלק מההוויה בצבא, אם זה מלחמה ואם זה סיכול של אירוע פח"ע. אבל פה מדובר באירוע פלילי. כשאתה כמפקד מסכן חיים של חיילים במסגרת סיכול או שיבוש הברחה פלילית, אתה לא שלם עם עצמך. צריך להבין שבהרבה מקרים מדובר באירוע שיש בו אש מסיבית שחוצה את הגדר. את הסיפור הזה צריך לעצור. אם הגזרה הזו לא הייתה 'מלוכלכת' באירועים פליליים, הפיגוע הזה לא היה קורה. אף מחבל לא היה חושב שהוא יכול להגיע לגדר ולהיבלע בהמולה של אירוע הברחה ולחמוק בתוך הגדר לשטחנו. אם הגזרה הזו הייתה דף חלק, מרחב שההתקרבות אליו אסורה וכל מי שמתקרב אליו מוגדר מחבל, איום ביטחוני שאפשר לירות עליו על מנת להרוג, המחבל הזה לא היה מגיע. הוא לא היה מגיע כי גם המבריחים לא היו מתקרבים לגבול. אף אחד לא היה מתקרב לגבול. הגבול הזה מופקר לגמרי. מתנהלת בו מלחמה יומיומית שאנחנו מפסידים בה".

אתה מכיר טוב את הגדודים המעורבים, אתה חושב שהם לא מספיק מקצועיים לתפוס את הגזרה הזו?

"מי שמזלזל בלוחמות ובלוחמים האלה לא מבין בצבא. פירוק הגדודים האלה יחליש משמעותית את אופציית התמרון אל עומק שטח האויב של גדודי החי"ר. מה, אנחנו רוצים לראות את גבעתי וגולני תופסים קו בגבול מצרים? אני סמכתי על הגדודים האלה לגמרי. הם עשו עבודה מצוינת".

|

לא הרחק מאיתנו במצפה עמדו שתי לוחמות מקרקל, סמ"ר אלינור באבא ורב"ט שחר אורן. באבא אמרה שהכירה את דהן ז"ל. "הוא תמיד קפץ ראשון, תמיד היה מלא מוטיבציה", אמרה, "אתה לא יכול להיות בחפ"ק של המח"ט אם אתה לא רציני, לא סתם בחרו אותו". אורן אמרה שיש לה חברות וחברים בברדלס שיושבים בגזרה ליד ו"למרות האבידה הגדולה ולמרות שקשה להם, הם ימשיכו קדימה". הן נמצאות ברשתות החברתיות ומודעות לדיבורים בחוץ. "חבל שיש דיבורים כאלה", אמרה באבא, "אנחנו עושים הכל יחד, מסעות, אימונים וכן, גם שמירות. זו התכלית של גדוד מעורב".

"זה נטו פעילות מבצעית", חתמה אורן, "אין פה שום עניין של בנים בנות, חבל להיתפס לעניינים האלה בנסיבות הטרגיות האלה. זה מאוד פוגע. אנחנו לוחמות!"