התקשורת תחת התקפה. חברי, חסן שעלאן, הוא עיתונאי מנוסה שמשקיע את נשמתו וכוחותיו בתחום העיתונות כבר 20 שנה. אבל התמודדותו עם איומים חמורים על חייו מקשה עליו ועל משפחתו.
הסיפור של חסן הוא המקרה האחרון ברשימה של סיפורים דומים שחווים עיתונאים ארציים ומקומיים בחברה הערבית. הם נתונים לאיומים והודעות מאנשים לא ידועים ומסוכנים. אלה מסכנים את חייהם האישיים של העיתונאים ומנסים להשפיע על תוכן הכתבות.
זה פרוטקשן תקשורתי שמאיים על העיתונאות החופשית. אני כאן לומר בצורה ברורה – היום זה עיתונאי ומחר זה אתם, האזרחים שקוראים את העיתון הזה. אם המצב לא ישתנה, ייתכן שחסן יפסיק לכתוב בעיתון ולא מבחירה, אלא כי הוא לא יהיה איתנו.
אם משטרת ישראל הייתה גוף עסקי, היא כבר מזמן הייתה מוכרזת כפושטת רגל. אבל ישראבלוף של מערך יח"צ משומן חושב שהוא מצליח לטאטא מתחת לשטח את המציאות.
כמו חסן שעלאן חברי, חוויתי בעצמי את סוגיית האיומים המסוכנים על חיי האישיים, עקב סיקור וחשיפה של אירועים בחברה הערבית שהתפרסמו בדפי עיתון זה. הזכות שלנו לשמוע את הקול האמיתי, גם אם זה לא נוח, היא אבן יסוד בדמוקרטיה. הציבור היהודי בישראל צריך להבין דבר אחד – הפשיעה בקרב החברה הערבית לא "זולגת", היא כבר נמצאת בערים שלכם. אך את עוצמת הלהבה טרם הרגשתם.
עיתונאים כמו חסן הם המרכז החיוני של דמוקרטיה חזקה. הם יוצרים מקורות אמינים של מידע, מערכת תובנות ושקיפות. איומים ממוקדים עליהם מסכנים לא רק את חייהם האישיים, אלא גם את המערכת הדמוקרטית בכלל. אם נתיר לפרוטקשן תקשורתי לשכנע אותנו לשתוק, נפסיד את היכולת להתמודד עם האתגרים החברתיים ולהביע דעות חופשיות.
לפני כמה חודשים עבריין גילה שאני עובד על כתבה שעוסקת בו. הוא הרגיש בנוח להתקשר ולהגיד בצורה ברורה "אל תכתוב". הייתכן שאנחנו חיים ברפובליקת בננות?
פרוטקשן תקשורתי מבזה את העיתונאים האמינים, שאיפשרו לנו להכיר את העובדות המוסתרות והאמת שמאחוריהן. אנחנו חייבים להתנגד לפרוטקשן הזה ולהבטיח את קיומם של עיתונאים אמינים, שיכולים לספק לנו את המידע החשוב והאמין ביותר.
בשבועות האחרונים השב"כ נמצא במרכז השיח כישועה שתפתור את הפשיעה. בחברה הערבית צוחקים על הזלזול באינטליגנציה. תשוחחו עם תושבי עכו, יפו ולוד, הם יספרו לכם על העבריינים שמקבלים גיבוי לעשות מה שהם רוצים. ממש רישיון להיות עבריין וקבלת חסינות מהמדינה.
שב"כ מתנגד להרחבת החוק שיאפשר לו לפעול נגד הפשיעה הערבית משלל סיבות. אך יש עוד חשש שמעסיק את הארגון, חשש שמציב את הסייענים שלו במרכז הבמה. כוחות הביטחון, כולל שב"כ וצה"ל, מאפשרים לסייענים לבצע פשעים פליליים ומגבילים את יכולת המשטרה להתמודד עם המציאות הקשה.
בשנת 2021, קצין משטרה בכיר שהיה חלק מדיון במטה הארצי של המשטרה גרם לסערה כשאמר בישיבה: "העבריינים שמובילים היום את הפשיעה החמורה בחברה הערבית הם ברובם סייענים, משתפי פעולה של השב"כ. במצב הזה ידי המשטרה כבולות. לא ניתן לגעת באותם סייענים, שנהנים מחסינות". נסו לחפש נתונים בנושא, כמה כאלה יש? כמה מהם מעורבים בפשיעה? תעבירו שאילתה – רבים ממלאים פיהם מים.
הגיע הזמן לא לשתוק ולהגיב בתגובה עוצמתית: עיתונאים יציגו את האמת ואנחנו, כציבור, נפעל בשבילם, נתמוך בהם ונגן על חירות התקשורת. זו הדרך להבטיח דמוקרטיה חזקה וחברה ערה.
