אתה סטאז'ר? תהיה יעיל ותשתוק
הצלחתם להתקבל לחוג יוקרתי באוניברסיטה, השקעתם ארבע שנות לימוד מפרכות, הגעתם לסטאז' - ובבת-אחת נפלתם לתחתית הסולם. השעות ארוכות, השכר זעום, ובעיקר: אתם עלולים למצוא את עצמכם שוטפים כלים ועושים שליחויות, במקום להתמחות במקצוע. הכל על חייו הקשים של הסטאז'ר הישראלי
הם עומדים שעות ליד מכונות הצילום, עושים שליחויות ומכינים קפה. הסיכוי שיראו אור יום במשך השבוע, ואפילו בשבת - הוא קלוש. על חיים אישיים הם כבר ויתרו. במקרה הטוב הם משתכרים שכר מינימום ובמקרה הרע יסתפקו בהוצאות נסיעה בלבד. תמונת מצב אומללה זו היא המציאות עבור סטאז'רים לא מעטים במשפטים וראיית חשבון במשך כל תקופת ההתמחות, שנראית להם, מין הסתם, כמו נצח.
בישראל מתמחים מדי שנה כ-3,000 סטאז'רים במשפטים וכ-1,400 בראיית-חשבון. הסטאז' במשפטים נמשך שנה ובראיית-חשבון שנתיים. במהלך תקופה זו אין כמעט מי שיגן על זכויותיהם, והם נתונים לחסדי המקום בו הם מועסקים. מובן שעל הנייר זכויותיהם מובטחות ומעוגנות בחוק, אבל בשטח קיימים מקרים רבים המצביעים על "שוק פרוץ" בו ניתן לעשות כמעט כל מה שעולה על הדעת.
עורכי-הדין ורואי-החשבון המעסיקים את המתמחים מודעים לקושי שבמציאת משרד טוב להתמחות בו (במיוחד במשפטים), ולכן אין להם מה לדאוג: גם אם התנאים יהיו "לא אידיאליים" בלשון המעטה - אין מתלוננים, ובוודאי שאין סטאז'רים שיעזו לחשוף את המשרדים שכנגדם יש להם טרוניות. ואמנם, במהלך הכנת הכתבה לא נמצא מרואיין אחד שהסכים לחשוף את שמו, אפילו אחרי שעזב את מקום עבודתו (ולכן כל השמות בכתבה בדויים). שניים בלבד הסכימו לציין את שם המשרד. "אני מוכן לספר, אבל דיר באלק - בלי שם ובלי פרטים", היה משפט המפתח של כל המרואיינים.
למה הם לא מתלוננים? הסיבה ברורה: במקצועות האלה המלצות הן דבר חשוב. גם שנים אחרי סיום ההתמחות יש סיכוי סביר, שמעסיק פוטנציאלי יבקש לדבר עם מי שהיה "המאמן" שלך בתקופת הסטאז'.
"לא מגיעות אלינו תלונות על שכר ועל יחס לא הוגן ולא ידוע לנו על בעיות בהתמחות בראיית החשבון", אומר אבי פרידמן, מנכ"ל לשכת רואי-החשבון. לטענתו, המשרדים לא נותנים למתמחים עבודות לא רלוונטיות, כמו ביצוע שליחויות. להיפך, לדבריו הסטודנטים הצעירים מיומנים יותר במחשבים מאשר המבוגרים יותר, והם זוכים למעמד גבוה במשרדים בגלל היכולת שלהם להשתלב בתחום המחשוב.
בלשכת עורכי-הדין דווקא מודעים לתופעה. לדברי עו"ד אילן בומבך, יו"ר ועדת האתיקה במחוז ת"א, בשנים האחרונות הגיעו לוועדה מקרים רבים המלמדים על ניצול קיצוני של מתמחים מצד עורכי-הדין המעסיקים אותם. לדבריו, בשנים האחרונות קיימת עלייה במספר הפניות לוועדה, הנובעת מעלייה דרסטית בכמות מספר המתמחים. "יש תלונות רבות על כך, שהמאמנים מעסיקים את המתמחים בעבודות בלתי משפטיות, וזאת למרות שחוק לשכת עורכי-הדין קובע, כי ההתמחות חייבת להיות בעיקרה בתחום המשפטי", אומר עו"ד בומבך. כשנשאל לדוגמא קיצונית שהובאה בפניו, סיפר על מתמחה שבמשרד דרשו ממנו גם לשטוף כלים.
