שרים משבת לשבת

ליגה ג' מערבבת לתוכה את השוליים של הכדורגל הישראלי עם הפנטזיות של הכישרונות מהפריפריה. לפעמים היא גם הבמה שנשארה לכישרונות הוותיקים יותר, אלה שראו את הכל. מעכשיו היא כבר המרכז של סדרת דוקו בכאן 11, שיצר רובי אלמליח. בן הדוד, רן אלמליח מכנסיית השכל, כתב את שיר הנושא שיוצא לדרך היום כסינגל רשמי של הלהקה. קוראי "ידיעות אחרונות" יכולים לצפות בקליפ לשיר, "אף פעם לא תלכי לבד", באמצעות האפליקציה של העיתון.

צפו בקליפ החדש:

המצלמות של רובי אלמליח עקבו במשך שלוש שנים אחרי ארבע קבוצות: מכבי עירוני אשדוד, בני מושירפה הערבית מוואדי ערה, בני ממבע הדרוזית מרמת הגולן ומכבי שדרות, העיר שבה גדלו האלמליחים. מעבר לשיר הנושא, יצר רן אלמליח את פס־הקול של הסדרה, שזכתה לשם "ליגה ג'".

"זו פעם ראשונה שאני עובד עם רובי", הוא אומר, "תמיד ביקשתי ממנו אבל הוא מצא מוזיקאים יותר מוכשרים. הפעם ממש התעקשתי, הוא נתן לי הזדמנות ואני מה זה שמח. זה שיר שכתבתי לסדרה, אבל לא עם הלהקה. פניתי אל החבר'ה ולא הייתי בטוח שהם יסכימו כי זה היה פרויקט שלי, אבל הם שמעו את השיר ואהבו את זה. יורם שר, הלהקה מנגנת, ואת הכל עשינו ביחד. הוא נכתב במקור בגרסה אחרת".

אם אני זוכר נכון, אתה לא חובב כדורגל.

"ביני ובין כדורגל אין שום דבר. כדורגל לא מעניין אותי. אני חייב להודות שנהניתי מהסדרה, אבל היא לא על כדורגל אלא משתמשת בו כדי להעביר מסרים. רק אוהדים פנאטים של הליגות הנמוכות יצליחו לזהות את האנשים והטיפוסים. זו סדרה חברתית עם אמירה ברורה, על אנשים שמסתובבים חיים שלמים סביב הזנב של עצמם בניסיון לפרוץ איזו תקרה שהם לא מצליחים, ושכדורגל היא אולי ההזדמנות האחרונה שלהם. ובסופו של דבר זה יותר סביר לזכות בלוטו מאשר למצוא דרך לעשות את זה".

אתה מכיר את שדרות היטב. הסדרה משקפת את העיר?

"הסדרה מדברת על ההווי של ארבעה מקומות מאוד קטנים ופריפריאליים, ורובי מצליח להיכנס לשם בצורה חלקה. החיים שלי מתנהלים בשדרות ב־12 השנים האחרונות כי אני גר בקיבוץ דורות שליד, כך שאני בעניינים. ברגע שאתה שם מצלמה, היכולת שלך לתמרן מציאות היא כמעט מוחלטת. אבל רובי, שגדל בשדרות איתי ביחד, בא לזה מתוך אהבה. אתה לא יכול לתת את כל הזוויות, והוא בחר מבחינתי את העין האמיתית, מתוך כבוד לאנשים. הוא לא שיקר, המצלמות מראות את המקום כמו שהוא".

גם אתה חשבת בתחילת הקריירה שיש מעליך תקרה שאי־אפשר לשבור?

"בוודאי. אני לא שונה ובא מאותו מקום. שדרות באופן כללי זה מוזיקה וברוב הארץ זה היה כדורגל. אני זוכר את אבא שלי כל הזמן אומר לי, אחרי חזרות עם הכנסייה, שלא נולדתי בתל־אביב ושאני לא בן למשפחת גפן, אז שאפסיק להתעסק בשטויות ושאלך ללמוד משהו. זה מה שהסביבה משדרת לך. וכשאתה ילד בן 16 אתה נוטה להאמין לדברים כאלה, שלא רחוקים מהמציאות".

בסוף הצלחת, עם הלהקה. אבא הודה שהוא טעה?

"אני חושב שכן. הוא לא אמר לי אבל הוא היה מאוד גאה בהצלחה שלנו. לא דיברתי איתו על זה אף פעם והוא כבר לא איתנו".

בכנסיית השכל עסקים טובים כרגיל. הופעות על הפרק יש ביום חמישי הקרוב בפסטיבל הבירה בתקוע וב־8 באוגוסט בזאפה תל־אביב. "אנחנו עובדים על חומרים חדשים ומופע חדש. מתברר שיש לנו הרבה עבודה".

אלבום עוד בכלל רלוונטי?

"שאלה טובה שאני לא חושב שיש לנו יכולת לענות עליה. שיר הוא דבר רלוונטי. על איזה פורמט עובדים בגדול, באיזה קונספט, לא יודע. אנחנו נהנים לכתוב שירים, ואם זה יצא כסינגלים או אלבום אנחנו לא יודעים עדיין. זה לא באמת משנה".