ביקורות סרטים
מתוך "קלייפייס"
סרט גיבורי על או נטו אימה? "קלייפייס" מלא בזוועות גרפיות, אבל זה לא מספיק
מה קורה כששחקן צעיר, שהמראה שלו הוא כל עולמו, מאבד את פניו ומפקיד את גופו בידי טכנולוגיה ניסיונית? הסרט החדש הזה לוקח את יקום DC אל הטריטוריה של אימת הגוף, עם מחוות ל"הזבוב" ודימויים מטרידים שלא אופייניים לסרטים מז'אנר גיבורי-על. יש כאן כמה רגעים חזקים והופעה ראשית מוצלחת, אבל גם דרמה שלא מצליחה להעמיק את הזוועה
ארז דבורה | 25.10.26
מתוך "מסע כבד"
גברים קשוחים, שוד מסוכן ואית'ן הוק: "משא כבד" הוא סרט מהסוג שכבר לא עושים
הוק הוא מוסכניק עני שנשלח לעבודות פרך בימי השפל הגדול, עד שדמותו של ראסל קרואו מציע לו עסקה מפוקפקת: להוביל מטילי זהב דרך יער מסוכן בתמורה לחירותו. "משא כבד", מותחן ההרפתקאות שצולם בכלל בגרמניה, מציע הרבה מאוד קלישאות שכבר ראינו בסרטים טובים ממנו, אבל בזכות שני כוכביו, בימוי מיומן וקצב נהדר - הוא גם מזכיר כמה התגעגענו לסרטים כאלו
בנימין טוביאס | 21.10.26
מתוך "סטריט פייטר"
"סטריט פייטר" החדש הוא תאונה חזיתית ב-82 מיליון דולר
העיבוד החדש למשחק המחשב הפופולרי מנסה להיות סרט אקשן טראשי ברוח שנות ה-90 ולמכור למילניאלס רגרסיה נוסטלגית לילדות. אלא שבמבט בוגר, הוא נראה בעיקר כמו עבודה מרושלת: העריכה התזזיתית לא מאפשרת לבדיחות לעבוד, הדרמה שטוחה, ואפילו סצנות הקרב משעממות - כך שקשה להצדיק כמעט שעתיים מול המסך
ארז דבורה | 20.10.26
מתוך "נפילת הלוויתן"
זה סרט מטורלל על אדם שנבלע בידי לוויתן. ואיכשהו, זה עובד
אוסטין אברמס מגלם צוללן צעיר שנאבק על חייו בתוך מערכת העיכול של היונק הענק, אבל הסיוט האמיתי של "נפילת הלווייתן" מתחיל דווקא בזיכרונות מאביו המתעלל. מותחן ההישרדות של בריאן דאפילד שבו מככב גם ג'וש ברולין, מותח את גבולות הסבירות עד הקצה - אך מצליח למצוא בבטן הלווייתן גם משל מיתי על טראומה, אבל והאפשרות להיוולד מחדש
ארז דבורה | 18.10.26
מתוך "האהבות שלנו"
אבי נשר לא מחפש גיבורים ב-7 באוקטובר. הוא מחפש את מה שנשאר מאיתנו
בסרטו החדש "האהבות שלנו", אחד מבכירי הבמאים בישראל חוזר אל השבת השחורה דרך סיפורים מצטלבים של אהבה, הישרדות והצלה. אך במקום להציע גבורה לאומית או קתרזיס, הוא בוחן כיצד אפשר להפוך טראומה שעדיין נמשכת לסיפור קולנועי. התוצאה היא סרט שמוצא אפשרות של נחמה במפגש האנושי, אך מסרב להעניק לאסון משמעות גואלת - מה שרק מעניק לו רלוונטיות ועוצמה 
שמוליק דובדבני | 16.10.26
מתוך "מעשיות מקבילות"
קשה להאמין שסרט כזה יצא מבמאי שזכה בשני פרסי אוסקר
הבמאי האיראני המהולל אסגר פרהאדי חוזר עם "מעשיות מקבילות", סרטו החדש שמהדהד את יצירת המופת של קישלובסקי, "סיפור קצר על אהבה", בדרמה על מציצנות וגבולות הדמיון. אלא שהעלילה מסתבכת בתוך שלל רעיונות, נקודות מבט והפניות קולנועיות, ובמקום המורכבות המוסרית והרגשית שאפיינה את מיטב סרטיו, מתקבלת יצירה רפלקסיבית ומפוזרת שמתקשה לעורר עניין
שמוליק דובדבני | 14.10.26
מתוך "חיות אדם"
מאט דיימון הבריז מהצילומים - והמותחן הזה קיבל שחקן פחות טוב: בן אפלק
בן אפלק מביים ומככב ב"חיות אדם", מותחן פשע חדש בנטפליקס שמנסה לשלב חטיפה, סודות משפחתיים ומתחים גזעיים ופוליטיים בלוס אנג'לס. חשבון הנפש הליברלי שמסתתר מתחת לעלילה מספק כמה רגעים מעניינים אבל עם טוויסטים צפויים, אקשן פושר וסצנות שכבר נדמה שראינו במקום אחר. התוצאה היא סרט שאפשר לראות - אם ממש אין משהו טוב יותר
בנימין טוביאס | 13.10.26
מתוך "מאטצ'בוקס: הסרט"
"מאטצ'בוקס: הסרט" הוא פרסומת של שעתיים לצעצועים. לפחות היא לא ממש גרועה
אחרי שברבי הפכה ללהיט קולנועי עצום, מאטל ממשיכה להפוך את צעצועי הילדות שלה למוצרים הוליוודיים - והפעם מגיע תורן של מכוניות ב"מאטצ'בוקס: הסרט", עם ג'ון סינה כסוכן חשאי שיוצא להרפתקה לצד חבריו מהעבר. יש מרדפים, נוסטלגיה, נשק גרעיני וגם ניסיון לייצר קומדיית אקשן לכל המשפחה, אבל מתחת לכל אלה מסתתרת פרסומת ארוכה למותג. לא עדיף לשחק עם הצעצועים וזהו?
ארז דבורה | 12.10.26
מתוך Other Mommy
הבטיחו לנו ש"אין כמו אמא" יהיה מפחיד בטירוף. אז הבטיחו
ג'סיקה צ'סטיין מגלמת אם שהופכת לסיוט של בתה בסרט אימה שמתקשה לייצר מתח אפקטיבי לאורך זמן, למרות הטריילר המדובר שלו. יש בו רעיון מעניין על הפחדים שילדים סופגים מהוריהם, כמה דימויים מטרידים ואפילו ניסיון לומר משהו על כאב ואהבה בתוך המשפחה. אלא שבין האם הדמונית לסצנות האימה, הסרט מעדיף זעזועים על פני פיתוח דרמטי
ארז דבורה | 10.10.26
מתוך "החשבון החברתי"
"הרשת החברתית" היה מאסטרפיס. "החשבון החברתי" לא מתקרב אליו
"החשבון החברתי" מחזיר את אהרון סורקין לזירה שבה הצטיין יותר מכל: ברוני טכנולוגיה, אגו, כסף ועימותים מילוליים. אלא שהפעם התסריטאי של "הרשת החברתית" ו"סטיב ג'ובס" גם יושב על כיסא הבמאי, והפינג־פונג המילולי מרגיש ממוחזר, ההטפה הפוליטית בוטה מדי והדמויות נטולות כמעט כל ספק או מורכבות. מייקי מדיסון וג'רמי סטרונג מצילים ככל יכולתם, אבל קשה שלא להתגעגע לסורקין של פעם
בנימין טוביאס | 08.10.26
מתוך "הגיהינום שבפנים"
"הגיהנום שבפנים": מפחיד כמה שהסרט הזה משעמם
ניקולס וינדינג רפן חוזר אחרי עשור עם סרט אימה מסוגנן, אפל ומלא ניאונים, שמבקש להיראות כמו דייוויד לינץ' - אבל שוכח בדרך את הדבר החשוב ביותר: שיהיה בו משהו שיישאר איתכם. יש כאן פריימים מרהיבים, פסקול נהדר ואפילו כמה רגעים של קולנוע אמיתי, אבל מתחת לכל הפוזה אין כמעט סרט
בנימין טוביאס | 06.10.26
מתוך "תעתוע"
אן הת'אוויי ודקוטה ג'ונסון מסתבכות במשולש אהבה אפל - אבל לא באמת מסעיר
"תעתוע", בכיכובן של הת'אוויי וג'ונסון, הוא מותחן פסיכולוגי עם ארוטיקה, מניפולציות וטוויסטים, שמבקש ללכת עד הקצה אך נותר זהיר וצפוי מדי. במרכזו סופרת כושלת שמגיעה לבית מבודד כדי להשלים את ספריה של יוצרת מצליחה שנפגעה בתאונה, ונשאבת בהדרגה לסודות המשפחה, לכתיבה האפלה שלה וגם לבעלה
ארז דבורה | 04.10.26
מתוך "דיגר"
טום קרוז רצה אוסקר. במקום זה הוא קיבל את הסרט הכי מטורלל של השנה
קרוז מגלם ב"דיגר", סרטו החדש והשאפתני של אלחנדרו גונזאלס איניאריטו, איל נפט שמנסה להציל את האנושות מאסון אקולוגי שהוא עצמו חולל. יש כאן סאטירה פוליטית, ביקורת על הקפיטליזם, הרהורים על אמנות וגאולה - וגם קרחון ענקי. אבל ככל שהסרט מתקדם, הוא הולך ומתפרק לתוך האבסורד לו הוא מבקש ללעוג. התוצאה: מופע קולנועי יומרני ומבולבל שקורס לתוך עצמו
שמוליק דובדבני | 01.10.26
מתוך "יתום"
הסוד המשפחתי ב"יתום" מסקרן, אבל זה דמות הקצב המפחיד שעושה את הסרט
אחרי "הבן של שאול", הבמאי זוכה-האוסקר לזלו נמש חוזר להונגריה של שנות ה-50 עם סיפור אישי על ילד שמחכה לאביו שנעלם. כניסתו של קצב מסתורי וברוטאלי לחייו מערערת את עולמו, ומחברת בין טראומת המשפחה לבין האנטישמיות והדיכוי הפוליטי של התקופה. זה אינו סרט גדול כמו יצירת הביכורים של נמש, אבל יש פה סצנות מצוינות ואווירה שמצליחה להישאר מתחת לעור
שמוליק דובדבני | 30.09.26
מתוך "בחורים טובים 3"
הקסם נגמר: "בחורים טובים 3" מתקשה להצדיק את עצמו
סדרת סרטי "בחורים טובים" מעולם לא התיימרה להיות דיוקן ביקורתי של החברה החרדית, אבל גם כאסקפיזם היא צריכה להחזיק כסרט. בפרק השלישי, שבו מככב גם מייקל רפפורט, זה לא ממש קורה. יש פה פשוט יותר מדי דמויות, קווי עלילה שנזנחים, דמויות שפועלות בלי היגיון - והומור לא מכוון
ארז דבורה | 29.09.26
מתוך "בלב הפרא"
בראד פיט הוא סופרסטאר. אבל בסרט הזה הכלב גונב ממנו את ההצגה
ב"בלב הפרא" פיט מגלם לוחם לשעבר שיוצא למסע הישרדות באלסקה לצד אודין, רועה גרמני יוצא-דופן. לצד נופים מרהיבים, פציעות גראפיות ויצורי CGI פחות משכנעים, הסרט מתעקש גם על מסרים של אחוות לוחמים וטראומה. למרבה המזל, ארבעת הכלבים שמגלמים את אודין מספקים לו משהו שאי אפשר לייצר במחשב: נשמה
ארז דבורה | 28.09.26
מתוך "האי הנעלם"
משוגע, מצחיק ומרגש: את הסרט הזה אתם חייבים לראות עם הילדים
ב"האי הנעלם" שתי חברות יוצאות למסע אל אי קסום המאוכלס ביצורים מהמיתולוגיה הפיליפינית, בניסיון להבין מה קרה להן בלילה שאיבדו את הזיכרון. בדרך הסרט קופץ בין קומדיית נעורים, פנטזיה, אימה, אנימה וסיפור התבגרות, ומצליח איכשהו לחבר את הכול. הוא עמוס עד גדותיו ולעיתים כמעט מתיש, אבל גם מצחיק, מקורי ומרגש. ובעיקר, יש בו לב גדול וסיפור חברות שקשה שלא להתחבר אליו
ארז דבורה | 27.09.26
מתוך "ראנר"
"ראנר" הוא לא "האודיסאה", אבל בשביל שעה וחצי של אקשן הוא עושה את העבודה
אלן ריצ'סון ואוון ווילסון מגלמים שני בלדרים שנאלצים לחצות את בריסביין עם כבד להשתלה, כשחבורת פושעים דולקת בעקבותיהם. יש כאן ילדה חולה, גיבור קשוח, גיבור פטפטן, נבלים מקועקעים, יריות בלי סוף וגם תוכי אחד. הסרט לא מחדש דבר בז'אנר, אבל מספק שעה וחצי של אקשן סימפטי, כימיה לא רעה בין שני הכוכבים ומנה הגונה של שטויות. לא חובה - אבל גם ממש לא אסון
בנימין טוביאס | 24.09.26
מתוך "מישימה: חיים בארבעה פרקים", "חייו ומותו של וילסון ש" ו"מלכה אבודה"
סקס בדמנציה, אגדות יפניות ורומן בין מורה לאסיר מורשע ברצח: מומלצי פסטיבל חיפה
מהיוצרים הרדיקליים ששינו את פני התרבות היפנית בשנות ה-60, דרך סרט האנימציה שהופך את ההתמודדות הקשה עם אלצהיימר לקומדיה מטורפת, ועד לסיפור האמיתי על הטק-ברוז הבלגיים שהסתבכו והולכים לשלם על זה בגדול: רגע לפני שמתחיל פסטיבל הסרטים הבינלאומי של חיפה, אספנו עבורכם כמה המלצות לרגעי השיא הצפויים מתוכו  
שמוליק דובדבני, ארז דבורה | 22.09.26
מתוך "האויב שבפנים"
מותח, מצחיק ומגעיל: "האויב שבפנים" קם לתחייה, והוא מופרע
אחרי "ברברי" ו"שעת הנעלמים", זאק קרגר לוקח את זיכיון "האויב שבפנים" ושם אותו בידי האדם הכי פחות מתאים לשרוד אפוקליפסה: שליח רפואי שמסכים להעביר חבילה תמורת כסף, בזמן שהוא מתחמק משיחה לא נוחה עם חברתו ההרה. הסרט מתרגם באופן נאמן את חוויית המשחק - ובין רגעים של גועל, צחוק ופאניקה מוצדקת, תקבלו כאן את אחד הסרטים המהנים של השנה
ארז דבורה | 18.09.26
מתוך "מאסק"
אילון מאסק משחק באלוהים. הסרט עליו מנסה להבין לאן הוא לוקח את כולנו
ב"מאסק", הבמאי זוכה-האוסקר אלכס גיבני מקדיש כמעט ארבע שעות לאדם שהפך מהבטחה טכנולוגית למעצמת כוח חובקת-עולם. באמצעות בני משפחה, בנות זוג, שותפים לשעבר ויריבים, הסרט מנסה לשרטט את החזון שמאחורי האימפריה - ואת המחיר שהעולם משלם בדרך. זהו דיוקן של מיליארדר שלא רק רוצה לשנות את האנושות, אלא משוכנע שהוא יודע לאן היא צריכה ללכת
אמיר בוגן, טורונטו | 17.09.26
מתוך "המרד"
ההמון יצא לרחוב, המלך נכנע וכולם חגגו. מה שקרה אחר כך צריך להדאיג כל מפגין
רובין הוד לא נמצא בסרט "המרד", ולא יכול היה להיות בו - האגדות עליו מתרחשות כ-200 שנה קודם לכן. מה כן יש בו? אנדרו גארפילד בתפקיד איכר אנגלי ששכל את משפחתו במגפה השחורה ונמחץ תחת המיסים יוצא בראש המון זועם להתעמת עם המלך ועם יועציו המושחתים. איך זה נגמר, אנחנו לא נגלה. בשביל זה יש את ויקיפדיה
שמוליק דובדבני | 15.09.26
מתוך "קסם מעשי 2"
עם כל הכבוד לסנדרה בולוק וניקול קידמן, "קסם מעשי 2" הוא סרט שנתקע ב-1998
כמעט 30 שנה אחרי הסרט המקורי שאיכשהו זכה למעמד קאלט, מגיע ההמשך שמתעקש לשחזר את הדמויות, הדינמיקה והנוסחה של המקור - במקום לשאול מה קרה להן מאז. התוצאה היא סרט שמודע היטב למה שהקהל אהב בפעם הקודמת, אבל פחות מתעניין ביצירת משהו חדש. וזה חבל, במיוחד כשמאחוריו עומדות שתי שחקניות שהוכיחו במהלך השנים כמה רחוק הן מסוגלות להגיע
ארז דבורה | 14.09.26
מתוך NAZA
צפינו ראשונים בסרט שמסעיר את העולם - והוא עלול לגרום נזק לא אגבי בכלל לישראל
בסרטם החדש "נז"א" (נזק אגבי), שהוקרן בבכורה בפסטיבל ונציה, יוצרי "אין ארץ אחרת" זוכי האוסקר יובל אברהם ורחל שור מביאים את עדויותיהם של 24 חיילי צה"ל על השימוש לכאורה בבינה מלאכותית לקביעת יעדי חיסול ועל ההרג הנרחב בעזה. בלי מניפולציות רגשיות ובאופן קר ומחושב, "נז"א" מציג כתב אישום לא מתלהם ומשכנע
אמיר בוגן | 11.09.26
מתוך "אידיוטים"
הכול מטומטם ב"אידיוטים". חבל שזה לא גם מצחיק
"אידיוטים" לוקח את כל המרכיבים של קומדיית הפשע - לוזרים, חטיפות, יריות, סמים ודמויות שעושות החלטות איומות. על הנייר, זה נשמע כמו מתכון בטוח לכיף, אבל בפועל הסרט מתקשה לייצר אפילו את זה. הוא מנסה להיות פרוע, ניהיליסטי ומריר, עם קריצות ל"פארגו" ולאחים כהן, אבל רוב הזמן נשאר צפוי וחסר שיניים
בנימין טוביאס | 09.09.26
מתוך "עצמאות"
יש סיבות לכך ש"עצמאות" קיבל 16 מועמדויות לפרס אופיר. ויש סיבות שבגללן זה מוגזם
סרטו המדובר של משה רוזנטל חוזר לשנות ה-80 כדי לספר סיפור על ילד שנאלץ להתמודד עם סוד גדול מכפי שהוא מסוגל להכיל, והמשפחה שמתפרקת סביבו. יאיר מזור מצוין בתפקיד בועז הצעיר, אבל הדרמה המשפחתית נותרת לעיתים שטוחה מדי. כשהסמלים הדתיים משתלטים על הסיפור, הרגש הולך לאיבוד. זהירות: ספוילרים לפניכם
שמוליק דובדבני | 04.09.26
מתוך "במרוץ כנגד הזמן"
המותחן הבינוני הזה הוא הדבר האחרון שהקריירה של גל גדות צריכה כרגע
בסרט "במרוץ כנגד הזמן" גדות יוצאת לריצת בוקר בלונדון ומגלה שבנה נחטף, וכי לרשותה שעה אחת בלבד לבצע פשע שיציל את חייו. מדובר בסרט לא לגמרי משעמם בזכות הקצב המהיר והאורך הקצר, אך העלילה המופרכת, התסריט הדל, ועומס האפקטים הופכים אותו ללא-יותר ממותחן סטרימינג גנרי
ארז דבורה | 03.09.26
מתוך "איש הלחישות"
תבשיל של שאריות: "איש הלחישות" גונב מכולם, אבל לא עושה עם זה דבר
על הנייר, "איש הלחישות" נשמע כמו מתכון מבטיח למותחן מצמרר, עם רוצח סדרתי של ילדים, בית אפל, רוברט דה נירו בתפקיד ראשי והאחים רוסו כמפיקים. אלא שהסרט ממחזר רעיונות מ"שתיקת הכבשים", "שעת הנעלמים" ו"זה", ולא מצליח להיות מקורי או מפתיע. למעשה, לצופה הישראלי הרגע המקפיץ היחיד בו הוא צליל שמזכיר את התרעת פיקוד העורף
שמוליק דובדבני | 31.08.26
מתוך "פולחן הדמים"
"פולחן הדמים" זה סיפור אהבה בין שני נערים. והוא כואב יותר משהוא מפחיד
על אף שמו המתעתע, "פולחן הדמים" המרשים של הבמאי האוסטרלי אדריאן קיארלה הוא לא בדיוק סרט אימה, גם אם יש בו רגעים של בהלה. זה סיפור על שני נערים בעיירה דתית ונידחת, שהמשיכה ביניהם מובילה לגירוש שדים. האלגוריה על הומופוביה מודגשת לפעמים יותר מדי, אבל צמד שחקניו הצעירים הופך אותו לסרט רדוף וכואב ששווה לצפות בו
שמוליק דובדבני | 30.08.26
מתוך "כוכבי הכלב"
מי ממשיך לתת כסף לרידלי סקוט, ולמה זה קורה?
הבמאי האגדי ממשיך לביים בקצב בלתי נתפס, אבל בעשור הנוכחי קשה להיזכר בסרט אחד שלו שבאמת הצדיק את האמון במכונה המשומנת. "כוכבי הכלב", דרמת הישרדות פוסט-אפוקליפטית בכיכובם של ג'ייקוב אלורדי, ג'וש ברולין ומרגרט קוואלי, מצטרף לרשימה המאכזבת. למרות צילומים מרהיבים וניסיון לעסוק בשאלות של אנושיות והישרדות אחרי מגפה, הסרט נותר דל ברעיונות, מרושל בתסריט, ובעיקר - משעמם
ארז דבורה | 28.08.26
מתוך "נקמה בלב ים"
כשהתקציב מוגבל והאקשן גנרי - מקומו הטבעי של "נקמה בלב ים" הוא המסך הביתי
ג'ייסון סטיית'האם מגלם שוטר לשעבר שהפך למנהל אבטחה, ויוצא לצוד את הרוצח של מעסיקו שנמלט לספינת מטענים שבה מסתתרים מהגרים. עוד סרט אקשן בתקציב בינוני שמצטרף לרשימה הארוכה של סרטים נוסחתיים, ושדלף בטעות לזמינות בסטרימינג עוד לפני עלייתו לאקרנים - מה שבטח לא הועיל לו
ארז דבורה | 24.08.26
מתוך "ספא וויקנד"
הקומדיה הזו עושה הכול כדי להיות "בדרך לחתונה עוצרים בווגאס" - חוץ מלהצחיק
ארבע חברות ותיקות יוצאות לחופשת יום הולדת בספא יוקרתי, עד שהחברה הפרועה מתפרצת לאירוע והורסת את ההזדמנות למצוא שלווה. היוצרים שכתבו את "בדרך לחתונה" וביימו גם את "אמהות רעות", מנסים לשחזר את שתי הנוסחאות יחד, אבל הפעם הבדיחות פשוט לא עובדות
ארז דבורה | 23.08.26
מתוך "הרוע שבפנים: מחוץ למעבר"
סדרת "הרוע שבפנים" מסרבת למות. עכשיו מתברר שגם לשדים יש ביטוח שיניים
סאגת האימה המשפחתית שהכניסה מיליונים חוזרת לסיבוב נוסף עם "הרוע שבפנים: מחוץ למעבר״, כשבפרק השישי שלה שיננית צעירה חוזרת לבית ילדותה ומגלה שהטראומה של אמה עברו אליה ואל בתה בירושה. אבל מוכרחים להודות שבשלב זה גם בתור גילטי-פלז'ר הסדרה מיצתה את עצמה
שמוליק דובדבני | 21.08.26
מתוך "לוני טונז מציגים: קיוטי נגד אקמי"
"קיוטי נגד אקמי": מי היה מאמין שסרט על זאב ערבות מתוסכל יהיה כל כך חמוד?
"קיוטי נגד אקמי" לוקח את וויל אי. קיוטי, הדמות המינימליסטית של האנימטור האגדי צ'אק ג'ונס, ומנסה לעשות איתה את מה שנראה כמעט בלתי אפשרי: להפוך אותה לגיבור של פיצ'ר עם עלילה, התפתחות ורגשות. זה לא מגיע לפסגות של הקלאסיקות, אבל התוצאה חכמה, מצחיקה ולגמרי שווה את זמנם של חובבי הלוני טונס
ארז דבורה | 20.08.26
מתוך "האחד והיחיד שלי"
חייזרים, גירוש שדים ובעלי תשובה: מאיפה הגיע הסרט הישראלי הכי מוזר של השנה?
"האחד והיחיד שלי", סרט הביכורים של דוד טאובר, מערבב בין קומדיה רומנטית, אימה על-טבעית, פלישת חייזרים, גירוש שדים ומדרש תלמודי על גורל, בחירה וזיווג משמיים. לא כל המרכיבים מצליחים להתחבר זה לזה, ולעיתים נדמה שהסרט עמוס מדי ברעיונות - אבל דווקא החירות הפרועה שלו והקול החריג שהוא מביא הופכים אותו לאחת ההפתעות המרעננות של השנה
שמוליק דובדבני | 17.08.26
מתוך "חג מולד מר"
פעם הוא היה הילד הרע של הקולנוע הספרדי. היום, לאלמודובר כבר אין מה לומר
בסרטו החדש, "חג מולד מר", פדרו אלמודובר חוזר אל התמות שהעסיקו אותו לאורך הקריירה - כאב היצירה, אמהות, אובדן והדרך שבה אמנים ניזונים מחייהם של אחרים. התוצאה אסתטית, מהנה לפרקים ומודעת מאוד לעצמה, אבל גם נדמית לעיתים כמו יצירה של במאי שכבר שאל את עצמו את אותן השאלות - ועשה זאת בעבר בצורה מעניינת הרבה יותר
שמוליק דובדבני | 16.08.26
מתוך "סוף רחוב האלון"
"סוף רחוב האלון" מראה לסרטי "עולם היורה" מאיפה משתין הדינוזאור
הסרט החדש של האת'וויי ויואן מק'גרגור מחזיר את הדינוזאורים מהאיים האקזוטיים אל הפרבר האמריקני המושלם של שנות ה-80 - ומוצא שם שילוב מוצלח של פנטזיה, אימה ואקשן. עם תקציב צנוע יחסית, עיצוב תקופתי מדויק, מוזיקה שמנהלת דיאלוג עם ג'ון וויליאמס ומשפחה אחת שנאלצת לשרוד בעידן המזוזואיקון, מתקבל סרט לא מושלם אבל מהנה
ארז דבורה | 14.08.26
מתוך "הבית האחרון"
"הבית האחרון" מציג תרחיש סוף-עולם מבעית. איך נטפליקס הצליחה להפוך אותו לכזה משעמם?
סרט האימה-מד"ב החדש לוקח את טראומת הסגרים ומותח אותה עד לאפוקליפסה שבה משפחה שלמה נלכדת בביתה לשנים. השחקנים המועמדים לאוסקר עושים כמיטב יכולתם, אך ככל שהמצור מתארך, כך מתרבים הפתרונות המאולצים, החורים בעלילה וההחלטות שקשה להאמין להן
ארז דבורה | 09.08.26
מתוך "איש הגלידה"
ישראל אסרה על בני נוער לצפות בסרט האימה הזה. הם צריכים להגיד תודה
"איש הגלידה" מתחיל כקומדיית אימה מדממת על מוכר גלידה שהופך ילדים למכונות הרג - ואז מתגלה בעיקר כמפגן אסתטיקה סינתטית, אפקטים שמרגישים מלאכותיים ואלימות שחוזרת על עצמה עד אובדן תחושה. הבמאי איליי רות' אפילו הודה שנעשה שימוש ב-AI בחלק מהסרט, וכשצופים בו, עולה החשד שייתכן ולא מעט
ארז דבורה | 08.08.26
מתוך "גבעה 338"
"גבעה 338": הרבה אהבה ל"גבעת חלפון", מעט מאוד סיבות לצחוק
חצי מאה אחרי "גבעת חלפון אינה עונה", מגיע הסרט שמצהיר שהוא רק מחווה - ואכן נשאר כזה. הוא משחזר דמויות, בדיחות ורגעים איקוניים כמעט אחד לאחד, אבל מתקשה למצוא קול משלו או להצדיק את קיומו מעבר לנוסטלגיה. מי שמחפש עוד ביקור בבסיס המדברי אולי יחייך, אבל קשה להשתחרר מהתחושה שהסרט בעיקר מזכיר כמה גדול היה המקור
בנימין טוביאס | 07.08.26
credit logocredit logoUX\UI עיצוב ופיתוח