טורים אישיים
פרופ' ישעיהו ליבוביץ
לאן נעלמו המתריעים בשער?
ידוענים שונים מקבלים בזמננו במה להשמעת דעותיהם, גם אם הרצינות והיסודיות חסרות. זה מעורר געגוע לשיח אחר מצד אנשי רוח על מוסר וערכים, שגם אם לא מסכימים איתו, הוא לכל הפחות מעמיק יותר וניחן ברגישות | טור
פרופ' מירון ח. איזקסון
היידי לוין
צעקות שבר לא יספיקו. דרושה פעולה בהולה
בעקבות תקיפת צלמת העיתונות היידי לוין, נשיא המדינה אמר שהוא "התייסר מוסרית". אבל כדי להיאבק בתופעת הבריונות בגבעות לא מספיק להתייסר, יש לפעול – מול ראש הממשלה והרשויות – גם אם לנשיא עצמו אין סמכויות רבות. כמו דברי אלוהים למשה רבנו במדרש חז"ל, תפילות וזעקות לבדן לא יכולות להיות תוכנית עבודה
רוחמה וייס
עץ זית שנטען כי הוצת על ידי מתנחלים ב תורמוס עיא ליד רמאללה פלסטינים מסיק
חיים כאן בני אדם לצידנו, ואין לנו רשות לגזול מהם דבר
לפי מדרש חז"ל על פרשת השבוע, הרועים של לוט התעלמו מבני עמים אחרים והתפשטו אל שדותיהם, בטענה שזה לא נחשב לגזל כי הארץ הובטחה לצאצאי אברהם. רועֵי אברהם הזכירו להם: אסור לנו לאבד את המוסריות שלנו. הדברים האלה נכונים גם בימינו, ביחס לערבים היושבים בארץ
הרב דוד סתיו
מליאת הכנסת
אל תנסו אותנו יותר מדי: הסכנה בשיטת "ניסוי וטעייה"
חברה המרבה להשתמש בדרך הניסוי והטעייה מחוץ לתחומי המדע אינה מצטיינת לרוב ביציבות נפשית, כלכלית וחברתית. יותר מדי פעולות שלטוניות בארץ בשנים האחרונות נראות כמבוססות על הגישה הזו. היא לכאורה מגינה על ההנהגה מטענות לכישלון ("רק ניסינו", הם יאמרו), אבל מבטאת בדרך כלל שטחיות | טור
פרופ' מירון ח. איזקסון
ישיבת ממשלה
מה קורה כששר התפוצות לועג לקהילה שלמה
באיסור אונאת דברים, חז"ל הזהירו לא להזכיר לאנשים את עברם אם אינם מעוניינים בכך, ולכבד אותם כפי שהם בחרו לחיות כיום. הרגע שבו עמיחי שיקלי חיקה באופן לעגני את המבטא של אביגדור ליברמן היה בדיוק ההפך מהערך הזה
רוחמה וייס
גדי איזנקוט, בנימין נתניהו
אחדות בכל מחיר – האומנם?
האחדות שאנחנו זקוקים לה היא כזו שיודעת להבחין בין חילוקי דעות והשקפות עולם, ומאפשרת לנו לראות את הטוב באחר גם כשיש בינינו מחלוקת. אחדות מהסוג של מגדל בבל, שבה קבוצה אחת מבקשת שכולם ינהגו כמוה ומגביהה חומות, היא לא באמת אחדות אלא עבדות
הרב דוד סתיו
קלפי ביום הבחירות
בבחירות האלה, אולי במקום לומר "מה לא" נשכיל לומר "מה כן"?
"ויהי כן", נכתב שוב ושוב בסיפור בריאת העולם בספר בראשית. אולי אפשר ללמוד מזה שיעור לגבי מערכת הבחירות, שלצערנו נוטה להבליט את השלילה ואת ההתרחקות עד כדי מיאוס | טור
פרופ' מירון ח. איזקסון
מיטה בצימר
סירוב להשכיר צימר לזוג גברים? כך נראית הלבנת פנים בשם ההלכה
יגאל כנען גירש זוג גברים מצימר בסמוך לכניסת שבת. לו ההלכה הייתה מעניינת אותו, הוא היה בודק ומגלה שאין בעיה בהשכרת חדר עם מיטה אחת לשני גברים, אבל הוא עסוק בפוליטיקה ולא בדת. חבל שהוא והרבנים החרד"לים לא למדו מחז"ל, שבעיניהם זהירות מפגיעה ברגשות הזולת הייתה חשובה יותר מהחמרה בהלכות כשרות | וגם: זכיתי להשתתף בכתיבת הספר "מר הפקרה", וזה מה שיש לי לומר לינון מגל
רוחמה וייס
הריסות ניר עוז
הבריחה מאחריות מנוגדת למסורת היהודית
הדרישה שהנושאים באחריות המדינית יודו בטעותם ויגידו "חטאתי" אינה רק אובססיה מיותרת. היא נובעת מהציר המרכזי שסביבו נעה המסורת שלנו. ההתחמקות של הממשלה מאחריותה לאחר טבח 7 באוקטובר מזכירה את התנהגותו של אדם הראשון בפרשת בראשית, כשהוא מאשים את חוה בחטאו
הרב דוד סתיו
תל אביב
אתגר אחרי החגים: מה עושים כשהקו נפרץ והמעגל מצטמצם?
איך משלבים בין מעגל השנה המסורתי להתקדמות המתמשכת? בין המעגל הערכי והמוסרי לקִדמה המדעית? לקראת הבחירות, קו היושר ומעגל המחויבות הם אלה הראויים לניצחון | טור
פרופ' מירון ח. איזקסון
הפגישה בביתו של יאיר לפיד
מעשה בחמישה גברים ושתי קבוצות שהודרו מהשולחן
בישראל של שנת 2026, לנשים ולערבים יש הרבה מהמשותף. הרי כמעט בכל תמונה פוליטית, אם זו תהיה תמונת ראשי הקואליציה ואם זו תהיה תמונת ראשי "גוש השינוי", אנו נהיה בתפקיד הנעדרים שחסרונם לא מורגש. ערבים ונשים הן האימה של הגבריות הישראלית
רוחמה וייס
קישוטים לסוכה
מצב סוכּתי: התשובה של סוכות לשאלה הגדולה לגבי העם היהודי
רבים באומות העולם שואלים את עצמם מדוע היינו מוכרחים להקים לעצמנו מדינה וצבא, ו"לשגע" את כולם בחיים לאומיים מלאים. לכן המבקרים החריפים והרודפים של מדינת ישראל מסתייגים מכל פעולה מדינית או צבאית שלנו. חג הסוכות מציע נוסחה שמשלבת גם ריחוף רוחני וגם חיבור לאדמת המולדת | טור
פרופ' מירון ח. איזקסון
אלאור אזריה
הרצוג פעל נגד המוסר
פתאום קם הנשיא והחליט לפזר עלינו חנינה מורעלת. מעבר לפגיעה בתדמית של מדינת ישראל, מחיקת הרישום הפלילי של אלאור אזריה מנוגדת למה שנדרש בימים פרועים אלה, שבהם משתוללת אלימות קשה כלפי פלסטינים
רוחמה וייס
וינסטון צ'רצ'יל מסמן "וי" כאות ניצחון ביוני 1943
"ניצחון" הוא שאיפה אנושית. את ה"מוחלט" תשאירו לאלוהים
כבני אדם אנחנו שואפים להתקרב לשלמות באמצעות חיים בעלי משמעות וערך, ואפשר להבין את הערגה למוחלט, אבל הצניעות דורשת מאיתנו להישמר מדיבורים "מוחלטים" | טור
פרופ' מירון ח. איזקסון
יובל אברהם ורחל שור
למה "נז"א" קיבל 25 דקות מחיאות כפיים? לא בגלל כאב או חמלה
אם העובדות בסרט נכונות, האם זו סיבה למחוא כפיים? האם לא היה סביר יותר להקדיש דקת דומייה לשם הזדהות עם הקורבנות? התשובה פשוטה: מחיאות הכפיים מבטאות את הסיפוק על מציאת דופי בהתנהלותו של עם ישראל – ויותר מכך, שמחה על כך שהיהודים עצמם מטנפים אלו על אלו לעיני העולם
הרב דוד סתיו
אישה מתפללת לקראת יום כיפור, ארכיון
כך פעלו להפוך את יום כיפור ממועד מרוחק ליום ששייך לקהילה
טלו מהיהדות את האשמה והחרדתיות, ותקבלו את הפניגירי של איקריה: פסטיבל יווני מסורתי גרם לי לחשוב על תפיסת הקהילתיות בשתי התרבויות, על הדמיון ועל ההבדלים בין השתיים. הרהרתי גם במאמצים של חז"ל להפוך את יום כיפור הכהני, שכולו הוד וריחוק, ליום שיש בו משקל מרכזי ליחסים בין חברים בקהילה
רוחמה וייס
נוף ים עם יונה והלווייתן – ציור של גספר דוגה מהמאה ה-17
עולם ללא חמלה לא יכול להתקיים: מסע התיקון של יונה הנביא
יונה חרד לאמינותו המקצועית ולתדמיתו כנביא. הוא אינו מסוגל לשחרר את התפיסה שנבואה חייבת להתגשם כפשוטה, ומעמיד את האגו שלו במרכז, במקום את טובת הציבור שאליו נשלח | ספר יונה, שנקרא ביום הכיפורים בבתי הכנסת, מלמד שמידת הדין הנוקשה היא אומנם כלי הכרחי להצבת גבולות, אבל תמיד יש הזדמנות שנייה
גלי דינור
מתפללים בכותל
"ואהבת לרעך כמוך"? לפסוק הזה יש גם המשך
לא פעם אנשים שאני מאחל להם "בוקר טוב" משיבים לי בקיצור "בוקר". מגמת החיתוך הזו אולי חביבה במקרים יומיומיים כאלה, אבל כשהיא מתרחבת לחיתוך פסוקים מהמקרא, היא מאיימת לשנות לגמרי את הכוונה המקורית – מ"לא בחיל ולא בכוח" ועד ל"הצנע לכת" | טור
פרופ' מירון ח. איזקסון
תקיעה בשופר
דווקא כשהשופר לא מגן עלינו, יש הזדמנות להקשיב
בראש השנה שחל בשבת לא תוקעים בשופר. בהיעדר קול התרועה, נקשיב לדממה הכואבת של אלה שקולם לא נשמע – משפחות שכולות, לוחמים עם פוסט-טראומה, משרתי המילואים וקרוביהם
הרב דוד סתיו
דדלוס ואיקרוס – ציור מהמאה ה-16 המיוחס לצייר יאקופו קומין מוונציה, המכונה טינטורטו
הסיפורים שסופרו כדי לדכא את השאפתנות שלנו
באי היווני איקריה קיבלתי את דירת "דדלוס", אבל היה מתאים לנשמה שלי לגור דווקא בדירה על שם הבן השאפתן, איקרוס, שעף קרוב לשמש. המקבילה היהודית לסיפור מהמיתולוגיה היוונית היא מגדל בבל. תביעת המסורת והממסד היא שנכופף את הראש ולא נתיימר | אני מעדיפה פתרונות אמיצים ויצירתיים. לכן אהבתי את החיבור בין מנסור עבאס ליואב סגלוביץ
רוחמה וייס
שרה נתניהו, יאיר גולן
הדהוד תחושות בטן לא מבוססות הוא פשע
מותר ואף חובה להדהד בכל הכוח ידע המבוסס על ראיות, שאפשר להוכיח ולשכנע באמצעותו את גופי החקירה הרשמיים. לטעון או לרמוז ללא ביסוס שהיריב הפוליטי הוא בוגד או מרגל בשירות האויב זה כבר דבר אחר לגמרי
הרב דוד סתיו
אמן רחוב מלהטט עם לפידים
החיפזון מהשטן: מתי איבדנו את היכולת להרהר לפני שמגיבים?
תקופת הבחירות היא כמעט ההפך מאווירת ההשהיה וההעמקה. היא בנויה על תגובה מהירה וחפוזה, עוד לפני שידוע על מה בכלל מגיבים. החיפזון הזה, שאפיין את הממשלה הנוכחית כמעט בכל תחום, מזיק ואפילו מסוכן
פרופ' מירון ח. איזקסון
ארכיון 1948 אלטלנה
כך נדאג שאסון אלטלנה לא יקרה שוב
במקום עוד האשמות הדדיות, ראוי שנתמקד בשאלה איך מונעים מלחמה בתוכנו. המפתח לבניין של מדינה, כפי שאפשר ללמוד מפרשת השבוע, הוא שכל הצדדים יתחייבו לשים את הדברים על השולחן – ולא ינסו בסתר לדאוג רק לעצמם, למחנה שלהם ולמגזר שלהם
הרב דוד סתיו
דיוקן של אישה צעירה וילד, בדמות ונוס וקופידון – ציור של פיטר לילי מהמאה ה-17
צניעות? בימי חז"ל העירום היה פופולרי
בעולם העתיק בגד היה חפץ יקר ערך. במציאות כזו היה מקובל להסתובב בבית עירומים, ויש כאלה שנאלצו להסתובב ללא בגדים גם במקומות ציבוריים. עם זאת, עדיין יש משהו מטריד במקורות היהודיים המתארים איך הורים ישנו בעירום לצד ילדיהם. טוב שהמציאות הזו רחוקה מאיתנו
רוחמה וייס
אילוס אילוסטרציה סירוב לחיצת יד
למה אנחנו ממהרים לסמן אנשים כ"ימין" או "שמאל"?
השימוש הסתמי בשיח הפוליטי שלנו במונחים "שמאל" ו"ימין" אינו בא כדי להבהיר מחלוקות וגם לא כדי לקרב בין העמדות. בדרך כלל זה שימוש של הרחקה וביטול, וגם של שטחיות רבה. כשלא יכולים לשבת יחד, מסיבות רציניות או משניות, משתמשים במונחי הימין והשמאל כדי לגונן על עצמנו וכדי להימנע מהתמודדות מעמיקה עם הסוגיות שעל הפרק | טור
פרופ' מירון ח. איזקסון
אל תירא / חנוך דאום
בניגוד למה שחשבתי בנעוריי, אלול אינו חודש של פחד, אלא דווקא של אהבה
חנוך דאום
אנשים עם מזוודות
גרמתם לנו לצאת מהארץ ועכשיו אתם רוצים שלא נצביע?
במהלך המלחמה חלק מהישראלים יצאו כדי להירגע, לזמן קצר או ארוך, בארצות פחות אלימות – ועכשיו המנהיגים שבגללם גלינו מארצנו מרהיבים עוז ומנסים למנוע מקהילות הגולים לסייע בתיקון ולהשתתף בבחירות. אני מציעה: במקום לנזוף במי שיחזרו לארץ כדי להצביע, תבקשו סליחה
רוחמה וייס
מלי וליאל יהלומי שנעדרות בווינה
האכפתיות חשובה, אבל הזכות לפרטיות חשובה לא פחות
מרבית הרכילות והחטטנות בעולם נובעת ממקור אנושי חיובי בבסיסו, וחברה מרכלת יכולה להיות גם חברה מעורבת ואכפתית. הדאגה לשלומן של מלי וליאל יהלומי, למשל, הייתה כנה. אבל התורה מלמדת אותנו שיש גבול לחדירה לפרטיות
הרב דוד סתיו
נער בר מצווה קורא בתורה
מפרשת השבוע לבחירות של החיים | טור
פרשת השבוע אינה רק הטקסט שקוראים בשבת, והבחירות אינן רק אלה שמתקיימות בקלפי. שתיהן מזמינות אותנו לעצור, לבחון את המציאות ולשאול מה אנחנו בוחרים לעשות כאן ועכשיו
פרופ' מירון ח. איזקסון
הדמיה
רדו לנחל, הביטו בכאב - ולמדו לקחת אחריות
אסונות החופש מחייבים אותנו לעצור ולהביט מעבר לצער ולחיפוש אחר האשם. פרשת שופטים מלמדת כי האחריות לחיי אדם מוטלת גם על הקהילה ומנהיגיה, שנדרשים לעשות הכול כדי למנוע את האסון הבא
הרב דוד סתיו
credit logocredit logoUX\UI עיצוב ופיתוח