מבזקים
דווחו לנו
חיפוש
ראשי
ידיעות+
חדשות
פודקאסטים
כלכלה
ספורט
תרבות
רכילות
בריאות
רכב
דיגיטל
לאשה
אוכל
נדל"ן
אנרגיה
עוד
מנויים
ידיעות+
ידיעות מנויים
ערוצי ynet
24/7 כל הכתבות
מבזקים
חדשות
דעות
כלכלה
ספורט
מזג אוויר
פודקאסטים
תרבות
רכילות Pplus
בריאות
רכב
דיגיטל
צרכנות
נדל"ן
חופש
אוכל
יחסים
לאשה
יהדות
וולנס
פרויקטים מיוחדים
סביבה ומדע
מעורבות
אופנה
עיצוב ואדריכלות
ערוצים נוספים
מזג אוויר
שיתופי פעולה
מוספים
Alljobs דרושים
ועידות וכנסים
קפיטל
ישראל 2048
אנרגיה
אתרים נוספים
ynet Global
כלכליסט
vesty
mynet
משחקים
GetPackage
יצירת קשר
צור קשר
מדיניות פרטיות
תנאי שימוש
מפת האתר
אנחנו גם כאן, עקבו אחרינו
יהדות
חדשות
מגזין
תרבות
דעות
טורים אישיים
זמני כניסת שבת
שאלות ותשובות
חגים
הדף היומי
טורים אישיים
"חיפשתי שפה דתית שבה הנשיות תהיה נוכחת. כך נולדה בי אלוהימה"
הרבה סיון נבון-שובל כותבת בשיריה על "הכוהנת הגדולה" ביום הכיפורים ועל הפנים הנשיות של האלוהות בצורה טבעית, ללא כעס או התרסה. בשיחה על ספרה "אלוהימה" היא מספרת איך המסע החל כשהתאכזבה שאין ביהדות האורתודוקסית ברכה מיוחדת על לידה: "העציב אותי לגלות שעשיתי דבר גדול כל כך ואין ברכה שמעידה על הפלא הזה"
רוחמה וייס
הקשר בין חטא המרגלים למתנגדי הגיוס החרדים
המרגלים שדיברו על "ארץ אוכלת יושביה" חששו ממציאות שבה הם יידרשו לעבוד בשדה, להילחם ולהתמודד עם תרבות כנענית אלילית, מפוארת ומפתה. הפרשה מלמדת שטעויות של ציבורים שלמים בהבנת מגמת התורה וייעודנו הן חלק מהסיפור ההיסטורי שלנו
הרב דוד סתיו
"המחנה האמוני"? כשאין אמון, אין גם אמונה
דבריו של פרשן פוליטי גרמו לי להרהר על הקשר בין המילים אמון ואמונה. אם אדם אינו עומד בדבריו, או אינו מתכוון מלכתחילה ברצינות להבטחותיו, יש בהכרח משהו מוזר גם בתפיסתו האמונית. אחרי טבח שמחת תורה, ההנהגה חייבת להיות אמינה ונאמנה לכלל ישראל, כדי שהסיוט של אותו "הסתר פנים" לא יחזור | טור
פרופ' מירון ח. איזקסון
האגדה התלמודית המשפילה שלא העזתי לכתוב עליה עד היום
אני מביאה לטור הזה גם סוגיות שקיבה מודרנית ופוסט-מודרנית מתקשה לעכל, אבל את הסיפור המחריד על החכם הבבלי שמואל ושפחתו השארתי בחוץ – עד עכשיו. אחרי שצפיתי השבוע בדוקו מטלטל על פגיעות מיניות טקסיות, הבנתי שהסינון שלי הוא חלק ממנגנון השתקה. הגיע הזמן לצלול לחלקים המטונפים במקורות שלנו
רוחמה וייס
לצפצף על כל העולם? זה לא מתכון להצלחה
לא הכול מתחיל ונגמר בכוח. ההקשבה למבט החיצוני אינה כניעה או ביטול עצמי, אלא כלי חיוני לניהול והובלה. פרשת השבוע מלמדת שגם משה, גדול הנביאים, ביקש את הליווי של יתרו כדי להבין איך בני ישראל נראים מבחוץ
הרב דוד סתיו
"ירושתי אצלך": מי אשם בניכור כלפי המקורות היהודיים?
לעולם לא ייתכן שנוותר על משהו שלכאורה חטפו מאיתנו, אם הדבר הזה חיוני בעינינו לחיינו ולקיומנו. מי שחשים הזדהות עם מורשתם ומחויבות מלאה כלפיה, לא יזנחו אותה, ללא קשר לנסיבות. מנגד, גם לשומרי התורה והמצוות יש מה ללמוד ולשפר בנושא | טור
פרופ' מירון ח. איזקסון
התורה שייכת לכל יהודי, לא רק לדתיים
אפשר לבקר את צורת ההשתלבות של העולם הדתי במרחב הציבורי בישראל, ואפשר להבין מה מקור הפחד – כשיש תחושה שהמרחב הציבורי מאוים, אנשים מרימים חומות. אבל הטרגדיה היא שהחומות הללו לא חוסמות רק את הקיצוניות, אלא מנתקות אותנו מהשורשים. חבל להפסיד את כל העושר של תורת ישראל ולהשאיר אותו לשבט אחד
הרב דוד סתיו
צבא שמחולק לשבטים יתקשה להילחם ויתקשה לנצח
בתחילת הדרך עם של שבטים זקוק לדגלים שיכירו בייחודיות של כל אחד מחלקיו, ואי-אפשר לכפות בכוח זהות משותפת לכולם – אבל אחרי הכניסה לארץ, הבשורה הראשונה של מלכי ישראל הייתה שהממלכה יוצאת כגוף אחד לעזרת כל שבט באשר הוא. לצד מתן מקום לכל שבט, הלכה וגברה מרכזיות הממלכה
הרב דוד סתיו
רביב דרוקר, אתה עיתונאי מוכשר וישר. אל תיתן במה לחשוד באונס
אני מעריכה מאוד את עיתונאי חדשות 13, שעוסק בניקוי אורוות ישראליות ושורת הזכויות שלו ארוכה. לכן התאכזבתי לשמוע שהוא מתכוון לתת במה, בצורת ריאיון, לחשוד באונס שי-לי עטרי ונעמה שחר. רביב, אל תעשה מעשה שתרומתו החדשותית מוטלת בספק ויש בו נעיצת סכין בלב המתלוננות | לכבוד הנשים האמיצות: בחזרה לשתי נשים גדולות שניסו להכתים את שמותיהן – הנביאות דבורה וחולדה
רוחמה וייס
השבת הספרות העברית למקומה הראוי היא משימה לאומית חשובה ביותר
בדורנו נדמה לרבים שהמדעים המדויקים כה חיוניים עד שבהכרח עליהם לכבוש גם את המעמד והשעות המוקצים למדעי הרוח. בפועל מדעי הרוח חיוניים לשיח מעמיק. קריאת שירים בתחילת דיונים בממשלה ובכנסת, תוכניות ספרותיות חדשות ומקוריות, אירוח של משוררים וסופרים בכיתות – אלה רק דוגמאות אחדות לצעדים פשוטים וחשובים, שישפרו את הדיון הציבורי והפוליטי | טור
פרופ' מירון ח. איזקסון
כך חז"ל כפרו בזכות של אלוהים להתערב בעניינינו
החכמים האמינו באלוהים אבל הכירו אותו טוב מדי. הם ידעו כמה הוא קפריזי ונוח לכעוס, ועל כן הם לא היו מוכנים להמשיך את התרבות הנבואית. הם סירבו לקבל קולות שמיימיים ולא נתנו לאלוהים זכות וטו. בימים מפויסים במיוחד, הם היו נותנים לו זכות הצבעה | בקטע מעניין במיוחד, הגמרא מתארת איך אלוהים ביקש עזרה ממשה
רוחמה וייס
התורה לא רוצה שנאבד את המחויבות לשכל הישר
עשרות אלפים הגיעו השבוע להילולה במירון, חרף ההגבלות של פיקוד העורף שנועדו לשמור על חיי המאמינים. מה גורם ליהודים רבים להסתכן באופן המנוגד לציווי התורה ולדברי חז"ל, ואיך זה קשור להבטחה המופיעה בפרשת השבוע בנוגע לשנת שמיטה?
הרב דוד סתיו
חשודים ברצח לבשו ציצית. כן, רלוונטי לציין את זה
ברגע שנפסיק להתייחס לכיפה ולציצית של מי שנוהגים לא כשורה, ילמד הדבר על ייאוש מהמשמעות המעשית שיש לדרכה החינוכית של התורה. "וְלֹא תְחַלְּלוּ אֶת שֵׁם קָדְשִׁי", נכתב בפרשת השבוע, וזו הזדמנות להתעמק במשמעות המושג "חילול השם"
הרב דוד סתיו
היהדות סובלנית לדתות אחרות? בואו נודה באמת
בעקבות סערת ניתוץ פסלו של ישוע בדרום לבנון, ראש הממשלה גינה והדגיש: "ישראל מקיימת את הערכים היהודיים של סובלנות וכבוד הדדי בין יהודים לבני כל הדתות". האומנם אלה הערכים היהודיים? במקום להתכחש לשורשי שנאת הזר ושנאת הדתות האחרות בתרבותנו, אולי עדיף פשוט להפנות זרקור למקורות אחרים שסותרים את החוק המקראי
רוחמה וייס
הדברים שלמדתי ב-26 שנות מגורים בעיר חרדית
לאחר שנים ארוכות, עזבתי את מודיעין עילית והשארתי מאחור את העוני, הצפיפות, הבנייה הלא-חוקית, החומרות שאינן בהכרח קשורות לדרישות ההלכה הרשמיות והשכנים שניתקו איתי קשר בגלל דברים שכתבתי ב"אינטרנט החילוני". מה בכל זאת מעורר בי געגועים לעיר? | טור
אליעזר היון
"הוא לא באירוע": מה בחירת המילים שלנו יכולה ללמד עלינו?
במקום לומר שמישהו ערני למציאות או מנותק ממנה, נטען ש"הוא באירוע" או "לא באירוע". המשמעות היא שמי שחושב אחרת ממני אינו רק חולק על דעתי, אלא אינו מסוגל להיחשב שותף ממשי לחיי, והוא כמעט חיצוני לתפיסת המציאות המקובלת וההכרחית בעיניי. אין כאן רק ויכוח בין דעות שונות, אלא מפגש בלתי אפשרי בין אירועי חיים נפרדים לגמרי | טור
פרופ' מירון ח. איזקסון
איך נהיה אנשים קדושים? הפוך ממה שאנחנו חושבים
בניגוד לדימוי המקובל שלפיו אדם קדוש צריך להסתגר, להתנתק מהמציאות ולעסוק בתורה, הדגם שהתורה מציעה הוא כזה המבקש להתערות בעולם, ולהיות מעורב בעשייה הכלכלית והחברתית, אבל מתוך נקודת מבט ערכית ורבת משמעות
הרב דוד סתיו
הנשים שראויות להשיא משואה
אילו טקס המשואות היה ראוי לשמו, שי-לי עטרי ונעמה שחר היו מדליקות משואה – לכבוד הדרישה לפרסום שמם של חשודים, לכבוד המאמץ למנוע פגיעות מיניות ולכבוד זכותן של המתלוננות. לתפארת מדינת ישראל
יונה ארזי, רוחמה וייס
הצעת חוק לניקוי רעלים במערכת הפוליטית
במציאות שלנו זה נשמע הזוי ומנותק, אבל תארו לכם מה היה קורה אילו כל מפלגה הייתה מתמקדת רק במה שטוב בה ובמה שהיא מציעה, במקום לומר דברים רעים על היריבים הפוליטיים. כמה חסר לנו המבט האוהב של הכהן, המופיע בפרשת השבוע
הרב דוד סתיו
מה אם במקום "לדווח לראשונה" פשוט נודה ש"אין חדש"?
האם השאיפה לחידוש היא תמיד דבר טוב וחיובי? לפחות בתחומי הפוליטיקה והתקשורת, קיימת גם תופעה של חדשנות סרק – כולל הצהרות דרמטיות ללא כיסוי, הצעות סתמיות או מזיקות ובלבול בין עיקר לטפל. לפעמים אפשר פשוט להיות צנועים במקום לחפש חידושים מלאכותיים | טור
פרופ' מירון ח. איזקסון
גלגל חוזר: המלחמות טובות להנהגה שלנו, לא לנו
מנהיגות מתפרנסת ממלחמות, מעוני ומחוסר אונים. כנראה יצר ההרס של האנושות, כקבוצה, גדול מיצר הקיום שלה. השאלה היא איך אנחנו, שלא מנהלות את העולם ולא בוחרות במלחמות, נשמור על האנושיות שלנו בהפוגה שבין "הניצחון המוחלט" למלחמה הבאה
רוחמה וייס
איך שוב נלקח מאיתנו הניצחון?
אם נבחן את מכלול האירועים הגדולים בהיסטוריה היהודית והישראלית, כמעט כולם הסתיימו בהצלחה שלוותה בחמיצוּת. איך עיתוי מותם של בני אהרן, נדב ואביהוא, מלמד אותנו שאין ניצחונות של מאה אחוז – ומה הקשר בין ההרגשה הקשה בסיום מלחמת יום כיפור לתחושת ההחמצה בהפסקת האש הנוכחית?
הרב דוד סתיו
חגיגת מוות ושמפניה: מה נשתנה ביהדות שלנו?
בערב חג החירות ראינו את שר הטיקטוק וחבל התלייה מניף בקבוק שמפניה לאחר שהצליח להעביר חוק עונש מוות למחבלים. גם אם אתה מאמין בתמימות בתועלתו של חוק הוצאה להורג, אתה אמור להיות עצוב בשעה שאתה מחוקק אותו, לא לחגוג על הדם. בחגיגה השבוע הראה לנו השר דוגמה מבחילה למה שהשתנה ביהדות ובישראליוּת שלנו
רוחמה וייס
הרגע שבו משה תהה: מה התוכנית?
יש מי ששואלים את עצמם במהלך המלחמה: מה אסטרטגיית היציאה? או במילים אחרות, מה צופן העתיד? שאלה דומה שאל משה רבנו בקטע שנקרא בשבת חול המועד פסח. א־לוהים סירב לענות, אבל נתן רמז
הרב דוד סתיו
דווקא עכשיו: זה הזמן לשוב לתנ"ך
ההתעוררות הלאומית והציונית התמקדה בתנ"ך באופן מובהק. הנטייה הזאת לא כללה רק את מי שראה בדברי התורה והנבואה את דבר השם בפי נביאיו. ספרי התנ"ך הם פלא. ההחמצה של מיעוט הקריאה והלימוד בהם, בעיקר בתקופה הדרמטית הזאת בארצנו, היא עוול גדול | טור
פרופ' מירון ח. איזקסון
אלימות ועושק בשם עם הנצח
מה עוד יש לומר על הטרור שמטילים פורעים יהודים על ערבים בשטחים? בהנהגה מגלגלים אחריות, הרבנים מגלגלים עיניים, ראש השב"כ שותק והערבים נפגעים. מי שאין לה עניין במוסר אולי תתעניין בהבנה ששמה של מדינת ישראל נופל מן הפח אל הפחת. מי ישמע את זעקת הדל?
רוחמה וייס
איך להרגיש בני חורין – גם כשיושבים במקלט
בפסח אנחנו מבקשים ליצור אווירת חירות. האם זה אומר שאין דאגות שמציקות לנו, בן שמשרת בלבנון או אזעקה שעלולה להישמע בכל רגע? לא. ודאי שיש. אבל עכשיו אנחנו לבושים בבגד מפואר, עם כלים נאים על השולחן. עכשיו אנחנו מציגים חירות – וגם זוכרים שזכינו לחיות במדינה משלנו
הרב דוד סתיו
למה אני תמיד מאמינה למתלוננות
"אני מאמינה לך" היא לא טענה משפטית. היא הודאה שאני יודעת איך העולם מתנהל ואני יודעת כמה את סובלת. אני יודעת שכולם רוצים שתסתמי את הפה, ולכן אני אהיה איתך ואתמוך בך כשתבחרי לטעון את טענתך | איך התחוללה מהפכה ביחס של החברה לגילוי עריות, ואיך אגדת חז"ל על יוכבד ומרים משקפת שתי דרכים למאבק בפטריארכיה?
רוחמה וייס
הקורבנות שאנחנו נדרשים להקריב
זו תקופה שבה נדיבות הלב נדרשת כמעט בכל תחום – מאנשי המילואים ובני משפחותיהם, ועד למשפחות הפותחות את בתיהן ואת כיסיהן למען מי שביתם נחרב | פרשת השבוע, פרשת ויקרא, זיהתה את הערך המרכזי המניע את האדם בבואו לבית המקדש – לתת מעצמו אל האחר ואל הנעלה
הרב דוד סתיו
"אין גאווה גדולה מזו": הצצה לטירונות של דתיות שהתגייסו באמצע החיים
זה אירוע מרגש וקומי בו-זמנית: מ"כיות בנות 19 מפקדות בפנים חתומות על נשים שמבוגרות מהן בעשור או שניים. שיחות על הנקה וסיפורי לידות עולים בזמן ארוחת מנות קרב, וסגל הפיקוד מדגיש שהגיוס הזה היסטורי בעיניו | טור אישי מאת רחלי פרנקל, שקיבלה בעבר פטור משירות צבאי מטעמי דת, והחליטה במהלך המלחמה להתגייס למערך המילואים במסגרת תוכנית שלב ב'
רחלי פרנקל