יש הוכחות ברורות להצתות מכוונות. חומרי בעירה נמצאו בזכרון־יעקב ובמקומות נוספים. יש עדויות על אנשים שנראו מדליקים את האש ויש גם עצורים הקשורים באופן כזה או אחר להצתות. יתרה מזאת, השב"כ לא היה נכנס לחקירה אלמלא היה חשד שמדובר בהצתות על רקע לאומני. אבל מכאן ועד להצגת גל השריפות בשלושת הימים האחרונים כ"אינתיפאדת אש" — המרחק עדיין גדול.

גם גורמים בכירים במערכת הביטחון לא מוכנים לאמץ, עדיין, את ההגדרה הזו. יתרה מזאת, הם מטילים ספק בנתונים שהוצגו אתמול על ידי שרים שעל פיהם 70-60 אחוזים מן השריפות הוצתו במכוון. אבל כשראש הממשלה קורא לזה טרור, גם אם לא נאמר שמדובר בערבים, נוצר החיבור שאמור להיות מובן לכל אחד — "זהו גל טרור, ערבים שורפים את המדינה". כשמוסיפים לכך את עוצר היציאות שהוטל על חניכי הקורסים בצה"ל מתקבלת תחושת חירום לאומית שמשנה את סדר היום ומכתיבה: אנחנו במלחמה. גם הנהגת ערביי ישראל הבינה את המסר שהעבירה שורת השרים במעילי יוניקלו לאוכלוסייה היהודית והזדרזה לגנות את המציתים ולהציע עזרה לאזרחים המפונים.

התחקיר שחשף כבר ב־ 2012 : כך מאיים טרור ההצתות להפוך למכת מדינה

ההחלטה להשאיר את חניכי הקורסים בצה"ל בבסיסים נובעת מן הטעם הפשוט שלמדינת ישראל אין עתודות כוח אדם שיכולות לשמש מעטפת למשבר שבמהלכו מפונים עשרות אלפי אנשים מבתיהם. אין לעצירת החופשות הזו שום קשר למצבנו הביטחוני. אם תדעך האש היום ואנשים יתחילו לחזור הביתה — יחודשו החופשות.

גל האש של הימים האחרונים חריג בכל קנה מידה. למעלה ממאה שריפות ביום, באתרים שונים בכל רחבי הארץ, בעוצמות חסרות תקדים הן אירוע בסדר גודל ששירותי הכבאות במדינת ישראל עוד לא ידעו כמותו. השריפה הגדולה הראשונה באזור נטף נגרמה בשל רשלנות. ככלל, מרבית השריפות במדינה הן כתוצאה מרשלנות של בני אדם. הגורם המרכזי שהשפיע על עוצמות האש ועל מספר המוקדים הוא מזג האוויר היבש והרוחות העזות. מה שבכל זאת יכול לרמז על איזשהו מכנה משותף לאומני לגל הזה הוא העובדה שמרבית השריפות הגדולות התחוללו בתוך הקו הירוק, ביישובים יהודיים.

הצתות על רקע לאומני לא היו עד היום מרכיב בולט בטרור הפלסטיני נגד ישראל. ההצתות הללו התבצעו בעיקר על קו התפר, כתוצאה מזריקת בקבוקי תבערה. במהלך השנים נחשבו ההצתות לכלי נשק זניח בארסנל הטרור. קריאה ממוסדת לפלסטינים להצית יערות בישראל הופיעה בכרוזים שפוזרו במהלך האינתיפאדה הראשונה. לפני שנים ספורות נעצרה חוליה שהציתה יער בהרי ירושלים אבל זה היה מקרה חריג. יש להניח — וזרועות הביטחון לוקחות זאת בחשבון ולשם גם הולכים חלק מכיווני החקירה — שחלק מההצתות בימים האחרונים התבצעו על ידי חקיינים שפעלו בעקבות השריפות הגדולות ביום הראשון, שיצרו הד ציבורי לצד נזק כבד לרכוש. ההנחה היא שחלק מן החקיינים הם פירומנים וחלק פעלו על רקע לאומני. החקירה עוברת עכשיו למישור המודיעיני. השב"כ מחפש את האנשים או את ההתארגנויות הללו ובמקביל מחפש את המסיתים להצתות ברשתות החברתיות. יש כבר מעצרים ויהיו עוד מעצרים. אם בחקירות לא יתברר, בוודאות, שמדובר בהתארגנות מתואמת של תאי טרור שהופעלו ממוקד אחד לביצוע סימולטני של הצתות, הרי שכל ניסיון להציג את האירועים כאינתיפאדת אש הוא עוד תרגיל של פוליטיקאים בהפחדה ובהסחת הדעת.

שירותי הכבאות, המשטרה והרפואה עשו את עבודתם באופן ראוי לכל שבח. אבל באירועים הללו טמון עוד מבחן לרשות החירום הלאומית ולפיקוד העורף. שריפות ביערות הכרמל הן אחד התרחישים הסבירים למצב של ירי רקטות מלבנון. פינוי אוכלוסיות הוא חלק נלווה לתרחיש הזה. אם מחר בבוקר לא יימצא פתרון מסודר לאותם עשרות אלפים שנותרו ללא קורת גג — עוד לא עברנו את המבחן.