11 חופים בכנרת מוחזקים בניגוד לחוק
דו"ח המבקר מצא כי 5 חופים מופעלים ע"י גופים פרטיים, ללא ששטחם הוקצה לרשויות על ידי המינהל, 6 חופים נוספים מוחזקים ומופעלים מבלי שחתמו על חוזים עם הרשות המקומית או המינהל; כמו כן, בחופי הכנרת כ-100 גדרות המונעות את גישת הציבור לחוף בניגוד לחוק
מבקר המדינה שבדק את מצבם של חופי הכנרת מצא, כי 11 חופים מוחזקים בניגוד לחוק: 5 בידי מפעילים פרטיים, כקבלנים של הרשויות המקומיות למרות שחופים אלה אינם ברשותן, ו-6 חופים מוחזקים ומופעלים מבלי שלמחזיקיהם חוזים עם הרשות או המינהל.
עוד מדו"ח המבקר:
- כשלים בפעילות מס הכנסה
- הפרטת צים: החברה נמכרה בזול לאחים עופר
- נתב"ג: אי סדרים בפיצוי לנפגעים
- סכנת הידרדרות סלעים בקו הרכבת לי-ם
- האקדמיה למדעים: חוסר תפקוד
עוד עולה מדו"ח המבקר, כי משך שנים רבות נעשו התקשרויות חוזיות ללא מכרז של המועצות האזוריות עמק הירדן וגולן עם מפעילי חופים בתחומיהן המשמשים לנופש ולרחצה.
למרות שהמינהל היה מודע משך שנים למצב הקיים, קובע המבקר, לא ננקטו צעדים נגד הרשויות המקומיות שאפשרו למחזיקים בחוף להפעילם. המינהל הגיש תביעות לסילוק יד ולסילוק המבנים והמתקנים רק נגד חלק מהמחזיקים.
מקרקעי ציבור שאינם נגישים לו
"רובם המכריע של חופי הכנרת הם מקרקעי ציבור שבניהול המינהל המיועדים לתועלת הציבור", כותב המבקר. "ניתן היה לצפות לכך שנגישות הציבור לחופים אלה תהיה חופשית, ככל הניתן, בלא מגבלות שאינן מעוגנות בדין, חרף זאת התברר כי אין זה מצב הדברים".
ואכן רוב חופי הכנרת רחוקים מלהיות נגישים לציבור. בסקר של החברה להגנת הטבע ב-2003 המובא בדו"ח, נמצאו בחופי הכנרת לא פחות מ-100 גדרות, בלתי עבירות להולכי רגל, בתחום האזור לבנייה. עוד התברר כי כל חופי הנופש פרט לאחד היו מגודרים (עד קו המים או בסמוך אליו) באופן המונע גישה חופשית של הציבור אליהם.
יצוין, כי הקמת גדרות אלה טעונה היתר על פי חוק התכנון והבנייה. כמו כן בנייה בחופי הכנרת במרחק הקטן מ-50 מטרים מקו המים אסורה על פי תוכנית מתאר ארצי חלקית לחופים (תמ"א 13). על כך כותב המבקר: "אף שגורמי התכנון והפיקוח במינהל מחוז הצפון של משרד הפנים היו מודעים לתופעת הגידור האמורה ולחוסר במעש של הוועדות המקומיות בנדון, פעילותם ברמה מחוזית הייתה דלה".
גביית דמי כניסה לחוף ללא חוק עזר
המבקר בדק גם את נושא גביית התשלום בכניסה לחופים. חוק הסדרת מקומות רחצה קובע כי "לא ייגבו דמי כניסה למקום רחצה בים, בנהר או באגם אלא אם נקבע חלק סביר של אותו מקום, שהגישה אליו נוחה, לכניסה בלי תשלום". כדי שרשות מקומית תהיה רשאית להטיל חובת תשלום דמי כניסה לחוף רחצה שבתחומה, עליה להתקין, באישור שר הפנים, חוק עזר שבו תיקבע הוראה להסדרת הרחצה.
המבקר מצא, כי הרשויות המקומיות הגובלות בכנרת (למעט עיריית טבריה), שבתחומיהן חופי רחצה, לא התקינו חוקי עזר כנדרש והן מתירות למפעילי החופים לגבות תשלומים רק עבור חניה בתחומי החופים, לפי חוק עזר שהתקינו. "אף לא אחת מהן קבעה חלק כלשהו בחופיה כמקום שהגישה לתחומו תהיה ללא תשלום כלשהו", נכתב בדו"ח.
בתגובות אומר מינהל מקרקעי ישראל: מחוז צפון של המינהל מכין 8 עסקאות חדשות להרשאות שימוש לרשויות המקומיות בגין חופי הכנרת. בנוסף ממשיך המינהל את ההליכים המשפטיים נגד מחזיקים בחופים, שהקימו בהם מבנים ומתקנים ללא הרשאה, וכן מגבש 3 תביעות משפטיות נוספות נגד מחזיקים נוספים.
לדו"ח החופים האחרון של החברה להגנת הטבע, לחץ כאן
