מתאבק סומו - אוהב פלאפל?

פ' מספרת לי בהתרגשות את החדשות האחרונות של העיר: "מ' הולכת לארח משלחת של מתאבקי סומו בביתה. את יודעת שבחודש הבא כל האורווה מגיעה לישראל. ומ' בהסטריה: היא לא יודעת מה להכין, ומה שהרבה יותר חשוב: כמה להכין". 

מיד התקשרתי לבעלה של מ'. "האומנם, כל האורווה?", שאלתי. "השתגעת? הוא צוחק, "את רוצה שהבית יתמוטט? רק שלושה יגיעו". "והבולגרי יבוא?", אני מבררת בתקווה אודות המתאבק החביב עלי. "לא, הוא לא יבוא. אבל יבואו 3 אחרים. שווים מאוד. אני מבטיח לך". אני נשבעת לשטוף כלים אם צריך

ובלבד שיתנו לי לגעת בזוהר ומקבלת אישור לפוטו אופ (הזדמנות צילום). כך אני מגיעה בשעה הידועה ורואה אותם גולשים מצידי הכסאות. המאחרים מבהילים אותי מייד דרך המסדרון למטבח לפ"א עם העוזרת והקב"ט על מנת שלא להפריע לאלילים בשעת האוכל.

אני מבקשת לסייע בהגשת המנות ונתקלת בסירוב שלילי קטלני. פוטו אופ רק בשעת הקינוחים. כיון שכך אני מסתפקת בתצפית על השיירים שמגיעים למטבח וכוללים כדורי פלפל פיתות, חומוס, טחינה, סלט גזר מרוקאי, מג'דרה, קבבים עצומים (מהדורה סומואית מיוחדת מן הסתם) סלט כרוב קצוץ וסלט ירקות ישראלי.

מעבר לתכנון התפריט לגיבורי התרבות המקומיים שאלת הכמויות היא שאלה קריטית הערב: נראה שהכמויות, כמו בכל בית פולני טוב, היו מתוכננות כמיטב המסורת מאחר ויש המון שאריות. מרוב התרגשות אני לא יכולה לאכול. לא בכל יום מזדמן לי להיפגש עם מתאבקי סומו בכירים שכאלו מטווח אפס.

המלבי ועוגיות הטחינה מבשרים את תחילת הפוטו אופ. אני נכנסת לחדר חיל ורעדה עם ערמה של כרטיסי ביקור כמקובל ביפן. הם קמים שלושתם כאחת והדבר הראשון שמכה בי זה הגובה שלהם. הם ממש עצומים - ולבחורה בגובה 181 ס"מ לא מזדמן להגיד את זה לעיתים קרובות בארץ השמש העולה.

אוהבים פלאפל. מתאבקי סומו                                 (צילום: איריס ז'ורלט)

אחר כך אני קולטת את המימדים שלהם, את המלבושים המדהימים, ואת התסרוקות המעוצבות. אחת התסרוקות היפות תיגזם בטקס מיוחד לקראת סוף החודש מסבירים לי המארחים. הם מאוד מרשימים הסומואים וחברתי ס' גם יודעת לספר שהרבה בחורות יפניות מוצאות אותם מושכים במיוחד (ולא רק בגלל העובדה שחלקם מרוויחים הון עתק), פשוט בגלל שהלוק שלהם עושה להן את זה.

אני שואלת אותם האם הם מתרגשים לקראת הביקור בארץ, והם מהנהנים בשמחה. הם לא יודעים כל כך למה לצפות אבל אם לשפוט לפי הכמויות שהם אוכלים הערב, המפגש עם המטבח הישראלי התחיל ברגל ימין, למרות שאת המעדנים הם טועמים הערב לראשונה.  

|אז מה היה לכם הכי טעים הערב?" אני מקשה. "הבשר", הם עונים בלי להתבלבל, "וגם הפלפל והחומוס", תוך שהם זורקים את כדורי הפלפל באויר ובולעים אותם בשלמותם. 

"ומה אתם אוכלים כל יום?" אני מנצלת את ההזדמנות הנדירה לתשאול מעמיק, "באמת צ'אנקו נאבה?", "כן, צ'אנקו", עונה לי הסומו הבכיר שבחבורה. "צ'אן זה אב וקו זה ילד", הוא מסביר לי, "בעבר הכוונה היתה שהאב והילד אוכלים ביחד. וככה גם אנחנו באורווה, המתאבקים, אוכלים ביחד. הבכירים עם הזוטרים. וכך ראש האורווה אוכל עם פרחי הסומו.ממש מאותה הקערה. התפריט שלנו מאוד מאוזן" הוא מבטיח. "ומה עם אלכוהול?" אני קורצת, "בוודאי", הם מחייכים. "יש מינימום משקל על מנת להיות לוחם סומו?" אני מקשה. "75 קילו", היא התשובה המוחצת. חלקנו מנידים ראש בעצב: אם לא נפתח בדיאטה בקרוב, גם אנחנו יכולים להיות מתאבקי סומו.

אני פוצחת בסדרת צילומי שטח עם האלופים, בהזדמנות נדירה להרגיש קטנה ושברירית והמתאבקים שלי להערב נענים ברצון. אחרי כן הם בוחנים בענין רב ספרים עם תמונות של האמפיתיאטרון בקיסריה שבו הם יופיעו בקרוב. אני מספרת להם שהוא ממוקם מול הים ומבטיחה שזהו אחד המקומות היפים בארץ ושאין מתאים ממנו להופעה שלהם. אז לכבוד האורחים המכובדים שעומדים להגיע לארץ הקודש היישר מאורוות סאדוגאטאקה, הנה מתכון לצ'אנקו נאבה ציוני:  

צ'אנקו נאבה

המרכיבים:

1ק"ג רבעי עוף

4 סטייקים של דג ים, חתוכים לקוביות בגודל 3X3 ס"מ

1/2 כרוב חתוך גס

סלרי שורש וסלרי עלים חתוכים גס (כוס מכל אחד)

1 כרישה, פרוסה

200 גרם פטריות

2 גזרים חתוכים גס

2 לפתות חתוכות גס

300 גרם טופו מסוג קשה, חתוך לקוביות

10 כוסות ציר דאשי-מאבקה מוכן על פי הוראות היצרן

2 כפות רוטב סויה יפני

2 כפות מירין (יין אורז מתקתק)

אופן ההכנה:

1. שמים את כל החומרים בסיר, מניחים על להבה גבוהה ומביאים לרתיחה.
2. מנמיכים הלהבה ומבשלים עוד כחצי שעה, או עד שהעוף מוכן.
3. טועמים ומתקנים תיבול. מוזגים לקעריות קטנות ומגישים, עם הרבה בירה בצד.
   

איטאדאקימאס!