בירוביג'אן: ההיסטוריה חוזרת

במזרח הרחוק של רוסיה, קרוב לגבול סין, שוכנת בירוביג'אן – האוטונומיה היהודית שהוקמה בשנת 1934 על ידי השלטון הסובייטי עבור יהודי בריה"מ. למרות היותה "אוטונומיה יהודית", בתקופת השלטון הסובייטי אסור היה לעשרות אלפי היהודים שהיגרו לאוטונומיה, לנהל במקום חיים יהודיים גלויים. היום, לעומת זאת, מתקיימת בעיר פריחה יהודית מחודשת כדוגמת פסטיבל תרבות יהודית בהשתתפות אמנים רבים מישראל והעולם ובחנויות המכולת אף נמכרות העוגיות בצורת מגן דוד.

• הונג קונג: הקשר היהודי-סיני
• בוסטון: היהדות מתפשטת

אזור המזרח הרחוק של רוסיה ממוקם ממזרח לסיביר, לחופיו של האוקיינוס השקט, במרחק של כ-7000 ק"מ ממוסקבה. אזור זה גובל באלסקה (ארה"ב) מצפון וביפן, סין וקוריאה בדרום. זהו האזור הגדול ביותר ברוסיה מבחינת שטחו, אך הדליל ביותר מבחינת כמות האוכלוסייה. נציגות הסוכנות היהודית בעיר חברובסק, בירת המזרח הרחוק, חולשת על הפעילות היהודית בכל המחוזות של המזרח הרחוק הרוסי ובכללם בעיר בירוביג'אן, השוכנת במרחק של כ-250 ק"מ מחברובסק לכיוון מערב.

בירוביג'אן 2007 - היהדות חוזרת 

בירוביג'אן, היא עיר קטנה בעלת כ-80 אלף תושבים שבמושגים רוסיים נחשבת אפילו לעיירה. בשנת 1934 החליט השלטון הסובייטי להקים במחוז זה אוטונומיה יהודית עבור העם יהודי מכל רחבי בריה"מ. באמצעות יוזמה זו ביקשו השלטונות הסובייטיים להלחם בציונות ע"י הקמת אלטרנטיבה לארץ ישראל. כמו כן הם השתמשו ביוזמה כאמצעי תעמולתי, אשר יוכיח את היחס המיוחד של שלטונות ברה"מ לאחוות העמים בכלל ולעם היהודי בפרט.

ישנם מסמכים המעידים על כך שסטלין התכוון לרכז את כל יהודי ארצו בחבל האוטונומי וההמשך היה יכול להוות שואה שנייה. למזלם של יהודי ברה"מ בפורים 1953 מת סטלין והתוכנית נגנזה.

אך למרות הרעיון הייחודי, מעטים היו היהודים שהחליטו להגר אל האוטונומיה היהודית ומבין כארבעה מיליון יהודים שחיו בברה"מ רק כמה עשרות אלפי יהודים הגיעו אל החבל וגם הם, ברובם, הובלו אליו בכפייה. עם זאת הגירתם (גם אם בכפייה) של יהודים רבים מאזוריה המערביים של ברה"מ לבירוביג'אן, הצילה אותם מזוועות הכיבוש הנאצי. 

סוף שנות ה-80': התחייה

למרות שאזור זה זכה לכינוי "האוטונומיה היהודית", כמו בכל רחבי ברה"מ נאסר לקיים בו חיים יהודיים. אמנם בעיר בירוביג'אן תיפקד לאורך כל השנים בית-כנסת בצריף קטן, אך רק זקנים הירשו לעצמם לפקוד אותו. ישנם מסמכים המעידים על כך שאפילו צעירים יהודים ניהלו מלחמה נגד היהדות. כך למשל, חברי תנועת ה"קומסומול" שרבים מחבריה היו יהודים, ביצעו פעולות מעשיות, בכדי לאסור על יהודים לחגוג חגים יהודיים וכד'.

ובכל זאת היו לחבל האוטונומי ולעיר בירוביג'אן גם סממנים יהודיים: עד שנות ה-60', כ-30% מתושבי החבל היו יהודים; השפה הרשמית של החבל האוטונומי הייתה היידיש; בכל יום יצא לאור העיתון בשפה הידייש 'בירוביג'אנער שטרן' (הכוכב הבירוביג'אני) ועד סוף שנות ה-30', פעל בעיר תיאטרון ידיש. מאז הקמת החבל האוטונומי היהודי ועד היום, התאפיין האזור בהווי יהודי מובהק, שבא לביטוי בעיקר בשימוש בשפת היידיש, שנשמעה אפילו בראשית שנות ה-90' ברחובותיה של בירוביג'אן.

תפילות וגם פעילות תרבותית

החל מסוף ה-80 וביתר תוקף לאחר התפרקותה של ברה"מ ב-1991, החיים היהודיים בבירוביג'אן זכו לתחייה מחודשת: עד מהרה התארגנה בעיר קהילה יהודית מחודשת ונוסדו בה חיי תרבות יהודיים, להקות ריקוד והרכבים קוליים, שכולם בעלי רפרטואר יהודי ואף ישראלי.

האטרקציה: כל השילוט ביידיש 

כיום, הפעילות היהודית בעיר בירוביג'אן היא עשירה ומגוונת. פעילות זאת, שנתמכת על ידי סוכנות היהודית, כוללת גני ילדים ובתי ספר יהודיים וכן פעילות תרבותית מפוארת הכוללת להקות ריקוד, שירה ומשחק המופיעות ברחבי העולם ומייצגות את החבל האוטונומי היהודי. שיאה של הפעילות התרבותית הוא בפסטיבל לתרבות יהודית המתקיים מדי שנתיים בעיר בירוביג'אן - אירוע תרבותי מרכזי שאליו מוזמנים אמנים יהודיים וישראלים מרחבי העולם.

חיי קהילה פעילים (צילום: רפאל הלצר)

בנוסף, ברחובות העיר ישנם דברים ייחודיים, אשר לא ניתן לראות באף מקום אחר בעולם: זהו, כנראה, המקום היחיד בעולם שבו כמעט כל השלטים בכניסה לעיר, בתחנת הרכבת, במשרדים הממשלתיים וכד', כתובים גם ביידיש, לצד השפה הרוסית. נוסף לכך, במרכז העיר פזורים פסלי חוצות בנושאים יהודיים כמו זה של הסופר שלום עליכם, טוביה החולב, כנר על הגג ומנורה. בחנויות רבות בעיר נמכרים בקבוקי וודקה המיוצרים בעיר תחת שמות מסחריים כ"דודה סוניה", היהודי העני, האושר היהודי, החסיד ועוד ואפילו עוגיות מגן דוד נמכרות בעיר...

רפאל הלצר הוא ראש נציגות הסוכנות היהודית בחברובסק