"זו אשמת הרופאים"
צופי "האלופה" אינם מוצאים מנוח מאז נלקחה מהם סיגי בר חיים. במיוחד בשבילם תפסנו את אחד משלושת כותבי הסדרה, סער לחמי, במטרה לקבל ממנו תשובות ברורות. במקום זה קיבלנו התחמקות מאחריות וגלגול אשמה
צופי "האלופה" באבל. סיגי בר חיים התווספה לרשימת הקורבנות המתארכת של הקטל בדרכים והחזירה את נשמתה לבורא בתאונה קטלנית. מה יעשו אלה שמבקשים להחזיר אותה לחיים או לנקום את מותה? לאן אפשר לנתב את הצער והשאלות הנוקבות? אופציה אחת היא דורי, האיש שמאחורי המוות הסתמי הזה. אופציה שנייה: תסריטאי הסדרה.
היותה של סיגי ז"ל. כמה מהם אף איימו לתבוע את התסריטאים אם לא ישנו את העלילה באחת וישיבו את סיגי לחיים תיכף ומייד. אבל התסריטאים לא יורדים למחתרת. קחו למשל את סער לחמי, אחד משלושת כותבי "האלופה" אליו פנינו במטרה לקבל תשובה לשאלה: "אבל למה??"
עם היוודע דבר מותה, טוקבקיסטים רבים הודיעו שהם לא מוכנים לקבל את עובדת
פרידה
נפרדים מסיגי בר חיים
ynet
רגע לפני שאנחנו מתחילים להתגעגע בטירוף לאחת הדמויות הכי אהובות בתולדות האלופה, בואו ניזכר יחד ברגעים הכי יפים שלה. פרידה מסיגי בר חיים, הנשמאמי של האלופה
"דורי הוא האשם. הוא זה שחיבל ברכב. זה שאבא שלו עושה לו צרות לא יעמוד כטיעון בבית משפט", עונה לחמי מבלי להתבלבל.
אל תתחמק. איך אתה תרמת למוות הזה ולמה?
"אני? אני עד השנייה האחרונה רציתי שהיא תחייה וזה לא קרה. האמת שגם הרופאים אשמים, הבני זונות. הרופאים פישלו שם. מצד שני, אני גם רופא במקצועי ואין ספק שזה מצב טריקי, כך שאני יכול להבין איך זה קרה. היא הגיעה עם חבלת ראש, ובמקרה כזה, הרבה פעמים עושים ישר CT שזו הדמיה של המוח, ולפעמים מפספסים דימום קטן כמו טפטוף. לכן משאירים את הנפגע להשגחה ל-24 שעות. כאן היה לה דימום שלא הבחינו בו ולכן הגיעו למצב קטסרופלי".
ולך ולחברייך אין שום יד בדבר?
"אנחנו מתעדים את מה שקורה".
אל תתחמק. אתה יודע שיש אנשים שמאיימים לתבוע אתכם על מה שעשיתם לסיגי.
"גם אני הייתי תובע את עצמי, אבל זה לא קשור אלי. דברים כאלה קורים גם לאנשים שמאוד אוהבים ואת סיגי מאוד מאוד אהבנו".
יש אמת בשמועות שסיגי תחזור לסדרה כמלאך?
"זה נשמע לי מופרך. זה לא סדרה של אורי גלר".
תחזור בחלומות?
"זה אפשרי, גם דוד בן גוריון מופיע אצלי בחלומות והוא לא בין החיים".
יש אמת בטענות שלא רציתם לעבוד עוד עם מיכל גבריאלוב?
"אין אמת. אם היינו רוצים להיפטר ממיכל גבריאלוב אז לא היינו מתחילים איתה את העונה. אהבנו את כל הדמויות של 'האלופה' אבל המשכנו את העונה השנייה בדיוק איפה שהקודמת נפסקה, ומה שקורה לדמויות לא בשליטתנו אלא בשליטת החיים. לדוגמה, אם דריה וג'לל נסעו לאיטליה אז הם נסעו, ואין לנו מה לעשות עם זה. הם יחזרו כש'הכח' ישחקו נגד לאציו. מה שקרה - כתבנו".
אבל יש לכם כוח לשנות דברים. אתם קובעים.
"תראי, זה לא דבר טריוויאלי לכותב להרוג דמות אהובה. אירוע בסדר גודל כזה הוא
מאוד מחייב. אבל לפעמים צריך שמשהו כזה יקרה גם כדי להראות לאנשים עד כמה הם אהבו את הבנאדם הזה. סיגי היתה מאוד חמודה ומאוד מתוקה. המוות שלה הוא סוג של מות קדושים. כשיש בסדרה מסה של כל כך הרבה דמויות, שוכחים חלק מהן, במיוחד כאלה שהן טובות לב ולא עושות צרות ובעיות. וברגע הזה כולם זכו להבנה שסיגי זו מישהי שנורא קשה לחיות בלעדיה. לא רק לתום קשה עם זה, גם לריטה וליעל ולאוסקר. לכולם".
גם לך?
"כן. בכיתי בטירוף כשזה קרה וגם קצת חששתי, כי זה אירוע מאוד גדול, אז דאגנו לעשות אותו נורא ברגישות. אנחנו לא שוכחים מסיגי בסדרה ונותנים לאנשים תקופת הסתגלות. ככה זה בטלנובלות, הן מראות איך אנשים מתמודדים עם דברים שקורים לאנשים ומוות זה דבר שקורה, מה לעשות".
סיגי בר חיים. אולי עוד נפגש?
צילום: עידו איזק
מומלצים
