התובנה שלי השבוע: הבגדים עושים את האווירה
לכן אם תלבשי בגדי חופש, תרגישי בחופשה בריביירה – אפילו אם את תקועה בתוך הקיץ המזעזע שלנו. ומה עוד ייצא לך מקריאת הבלוג שלי השבוע: שם של מעצבת בגדים טובה; מתכון מנצח לשניצלים טעימים – לילדים ולמבוגרים; אומץ להעיף מהבית מלא דברים. בלוג חדש באתר "לאשה": "החברות של נטשה"
למה התחלתי כבר ללבוש בגדים של חופש
אני כבר מריחה את החופש הגדול, ובעודי מסמנת בלוח השנה את הימים עד לחופשה השנתית על חוף הים אני נכנסת לאווירה עם בגדים בסגנון הריביירה. וכאלה בדיוק מעצבת נעמה שקד (31), מעצבת אופנה בוגרת שנקר, תחת המותג "MILA". לראשונה מדדתי את הבגדים של שקד במכירת בית שעשתה לקולקציה הראשונה בעיצובה, בהשראת אווירת השאנטי וחופי תאילנד. כבר אז הבחנתי שמדובר בבחורה כלבבי: אצלה החיים הם תמיד חופשה, והבגדים שלה מתאימים להפלגה על יאכטה למקום רומנטי, אבל כיפיים גם לסתם קיץ ארוך ומיוזע.
הקיץ חלמה שקד על סאן טרופה: שמלות מעטפה רכות, טוניקות קלילות שאפשר לזרוק מעל בגד הים או ללבוש עם ג'ינס, גופיות דקיקות, מכנסי באגי רפויים וחולצות עם חיתוכים מעניינים וכיווצים עדינים.
ברור לי שהטוניקה הדקיקה עם המחשוף בצורת וי ושורת הכפתורים העדינה תנעים לי את הקיץ. היא עשויה מ 100% כותנה רכה בגוון חול ומצטיינת בשני פתחים נדיבים משני צדדיה. יש גם שרוכי בד בצדדים, שאת אמורה לכווץ למראה הבלון, אבל זה לא מתאים לאחוריים שלי, אז אני לא אכווץ.
עוד המלצה שלי: הגופיות הנעימות בגוונים של צהוב, סגול, ורוד וירוק פסטל - שאפשר ללבוש זו על זו בשכבות (כפי שלמדתי מקרן נפתלי, סטייליסטית האופנה המוכשרת שלנו בעיתון "לאשה") – שבוודאי ינעימו לך את הקיץ.
להשיג בחנויות: מידות: 44-38; מחירים: 600-240 שקל. לפרטים על מכירות בית וחנויות: 054-5709076.
וכדי להשלים את המראה לסגנון קיצי מושלם, תמצאי השבוע במדור "סטייל" שלנו בעיתון "לאשה": 12 בגדי ים – מהכי חושפני להכי מסתיר, ואיך הם נראים מלפנים ומאחור. וגם: איך ללבוש את הטוניקות של הקיץ בבוקר, אחר-הצהריים ובערב.
עוברים דירה? אל תארזו, תזרקו
קופסאות, קופסאות ועוד קופסאות נערמות סביבי כבר כמה שבועות, אנחנו עוברים בית ומבצע האריזה בעיצומו. למרות שאני נושפת ורושפת ומתלוננת אין סוף על האריזה, בן הזוג שלי טוען שאני ממש אוהבת לארוז. יותר נכון אני אוהבת לזרוק, לשחרר ולנקות. אחרי כמה מעברי דירה השתכללתי בכל הקשור לאריזה, ונכון, אני מודה, זה לא סבל גדול כל כך בעבורי. אני אפילו שמחה לעזור לחברות לתכנן את המעבר שלהן, והן מקבלות את העזרה שלי בשמחה.
אז הנה כמה דברים שלמדתי לגבי אריזה יעילה:
- למדתי לבקש עזרה מחברים או משפחה. הוריי מגיעים לעזור מצוידים בעיתונים שאבא שלי אסף בקנאות כדי לארוז חפצים שבירים.
- למדתי להיפטר ולהיפרד מחפצים. למיין, למיין ושוב למיין - זה המוטו שלי.
- אריזה זה זמן מתאים לסדר ביעילות את כל הבית. מגירת התרופות עוברת מיון קפדני ונארזת בתוך סלסילה מפלסטיק. מכשירי חשמל קטנים, שלטי טלוויזיה, חוטי חשמל נארזים בקופסת נעליים ריקה עם כיתוב ברור מה היא מכילה. גם מגירת התבלינים עוברת מסדר רס"ר. הכול ממודר ומסודר, מה שיעזור מאוד בפריקה.
- זה גם זמן מתאים לתקן את כל הדברים שחיכו לכך זמן רב. מנורה שבורה, כלי סדוק, נעליים שעקביהן נשחקו, בזמן האריזה הכי טוב לארגן את כל החפצים שזקוקים לתיקונים ולמסור בבת אחת לתיקון, או לתקן לבד כפרויקט של יום אחד.
- כדאי לארגן מכירת חצר כדי למכור רהיטים ופריטים שרוצים להיפטר מהם. אפילו קיבלנו החלטה להעמיד למכירה את אוסף בובות הבראץ של סופי.
- חשוב לרשום על הארגזים בצורה מסודרת את התכולה וגם למספר את הארגזים לפי כל חדר (מטבח, 12 ארגזים וכו') מה שיעזור מאוד לעקוב אחר המספרים בהעברה.
פאנקו - נפלאות הפירורים היפניים
"מה זה 'שניצל פאקו'?", התקשרה לשאול אותי חברה סקרנית, אחרי שגדוד של ילדים רעבים חיסל אצלנו בתאווה ערימת שניצלים טריים מצופים ב"פאנקו" שהכנתי להקרנה מיוחדת של לקט סרטוני "בוב ספוג מכנס מרובע".
"פא-נ-קו!", הסברתי לה. "פרורי לחם יפניים סופר פריכים שאיתם אני מצפה את השניצל".
- "יפניים? אוף, איפה קונים?" היא התעצבנה על כך שסיבכתי אותה.
- "יש כמעט בכל סופרמרקט, ואפילו אצלנו במכולת", הרגעתי אותה.
את הפרורים הבהירים והפריכים הביא לראשונה ליום של צילומי מזון בסטודיו שלנו השף עמיר אילן, שאיתו אני עובדת במגזין "שף" של עיתון "לאשה". הוא פיזר את הפרורים על צלחת, העביר עליהם יד בעדינות כדי לשטח אותם והגיש לי קמצוץ לטעום. "הפריכות הזאת הופכת כל דבר מטוגן לאקסטרה קראנצ'י", התפייט. טעמתי התמכרתי.
אבל למבחן האמיתי העמדתי את הפאנקו מול מבקרי השניצלים הקשוחים ביותר, חבריה של סופי שלי בת השמונה, והם זכו להצלחה רבה.
ושיסלח לי עמיר, שלימד אותי לצפות שניצל בשיטה משולשת של "קמח – ביצה – פרורים" - הפרורים האלו כל כך נצמדים ופריכים, שאני אפילו מוותרת על שלב הקימוח של חזה העוף ומעבירה אותו הישר מטבילה קצרה בביצה לפירורים, ומשם למחבת.
את השקית המותחלת אני שומרת אטומה בפריזר, כי הפירורים לא נשמרים זמן רב מחוץ למקפיא.
המחיר: יקר בהרבה מהפרורים הרגילים (בין 7.99 ל-9.99 שקל, תלוי בחנות), אבל מחבילה אחת אני מכינה כ- 30 מנות שניצלים שלמים דפוקים.
איילת הירשמן, עורכת מגזין "שף" של עיתון "לאשה", מסבירהבווידאו מיוחד לאתר שלנו, איך היא מכינה שלב אחר שלב את אחת המנות האהובות עליה: עוף בלימון בנוסח סיני, וכן, גם היא אוהבת להשתמש בפרורי פאנקו. צילום: יוסי סליס
והנה המתכון ל"שניצל פאקו" מצופה "פאנקו", שסופי כל כך אוהבת
כמות: 4 שניצלים
מנגבים בנייר מגבת 4 נתחים של חזה עוף דפוק לעובי בינוני.
בצלחת גדולה וחצי עמוקה טורפים 1 ביצה עם 1 כפית מלח ו- 1/4 כפית פלפל.
בצלחת שטוחה מפזרים 1 כוס פירורי "פאנקו" ומשטחים.
טובלים את חזה העוף תחילה בביצה, מרימים ומנקזים מעט את הבלילה.
מעבירים לצלחת עם פירורי ה"פאנקו" ובעזרת מזלג לוחצים על החלק העליון לציפוי מושלם, הופכים ומצפים בפירורים את הצד השני.
פורסים נייר שעווה על משטח העבודה ומניחים עליו את השניצלים המצופים עד שמחממים את השמן במחבת, מה שמסייע לפירורים להיצמד (לא משאירים לאורך זמן, אחרת הציפוי יהפוך לרטוב מדי).
מחממים במחבת (רצוי טפלון גדולה כך שתכיל כמה שניצלים בבת אחת), 1/4 כוס שמן קנולה או שמן אחר שמתאים לטיגון. בודקים שהשמן חם עם זורקים פנימה פרור של פאנקו והבועות רוחשות סביב הפירור.
מטגנים את השניצלים במחבת על אש גבוהה במשך כדקה. מנמיכים את האש לבינונית, ממשיכים לטגן בלי להזיז עוד כ-2 דקות. בודקים אם הזהיבו יפה מצד אחד ורק אז הופכים לצד השני ומטגנים עוד כ-2 דקות, עד שגם הצד הזה מזהיב.
מעבירים לצלחת מרופדת בנייר סופג ומספיגים את עודפי השמן.
רוצים לדעת עוד על נטשה? הקליקו על התמונה
