למה צריך מנה ב-250 שקל?
אולם, קייטרינג, שמלת כלה, בגדים לכולם, תזמורת, צלם, טיפים, שבת חתן, שבע ברכות, וכל הספיחים ומשפחה דתית ממוצעת מוציאה על חתונה בין 20,000 ל-30,000$. ומה קורה כשהיא צריכה לחתן שישה ילדים? אבי רט קורא לכולנו להוריד פרופיל
אין דבר יותר משמח מלשמוח. ברוך ה' אחרי ט' באב, אנחנו נכנסים ל'"שוונג" של שמחות. ים המעטפות הגדולות ובהן ההזמנות לחתונות נערם על השולחן, צריך לזכור לאשר כל אחת עד הזמן הקצוב, שהרי כל מנה חשובה, ספורה, מתומחרת, קצובה ומדודה. ( אם תשכח לאשר במועד חלילה, אתה עתיד לקבל שיחת טלפון מנומסת אך לא נעימה : "סליחה, מר רט, אבל רצינו לשאול האם תגיעו לחתונה, פשוט לא אישרתם, ואנחנו רוצים לארגן את השולחנות..).
וכך כמעט מדי ערב, אנחנו מוצאים את עצמנו נעים ונדים בין הפרדס לחורשה, בין הגן לחווה, בין האולם למלון, בין הפארק לחצר האירועים, שמחים ומשמחים, מנשקים ומתנשקים, רוקדים ומתנשפים.. (מי המציא את כל הריקודים האיריים והקפיצות הנועזות האלה...?) הלב באמת מתרחב לראות את הבתים החדשים המוקמים בישראל, והלב באמת שמח לראות את חברינו, ידידינו, שכנינו ומכרינו זוכים להעמיד חופה לילדיהם, ואדנים לדור חדש.
ואחרי כל השמחה, קצת הרהורים מוכרים וחשבון (נפש וכסף ..) שהרי "הרהורים מותרים ולשדך הבנות..."
המתמטיקה של המנה
חשבון קצר ולא מסובך מראה כך: בחתונה דתית ממוצעת, משתתפים בערך כ 600 איש. (משפחה, שכנים, חברים לעבודה, בית כנסת, חברים מהישיבה, אולפנה וכדו').הטור הקודם
צאו מהסרט!
אבי רט
לכאורה, אין כמו הדור שלנו מומחה לאהבה. כל כך הרבה סרטים, שירים, ספרים, ציורים ואתרים עוסקים באהבה לפרטי פרטיה, ובראש כל חוצות. מאידך - כמות הגירושין, הבדידות, הניכור, והחסך באהבה היא כה רבה. אבי רט מציע לנו להחליף את המודל ההוליוודי בדגם היהודי
מנה ממוצעת עולה בין 30 ל-40$ (ואני יודע שיש כמה שמחייכים עכשיו על הנאיביות שלי..). מה שאומר שאנחנו כבר בסביבות ה 22,000-25,000 $.
שמלת כלה,בגדים לכולם, תזמורת, צלם, טיפים, שבת חתן, שבע ברכות, ועוד כל מיני ספיחים ונספחים, ואם נוסיף שכר דירה, ריהוט, מוצרי חשמל ושאר אבזור הבית החדש, ואנו כבר מגיעים להוצאה של עשרות אלפי דולרים. אני מעריך בהערכה גסה שמשפחה דתית ממוצעת מוציאה על החתונה וכל מה שמסביב בין 20,000 ל-30,000$.
על פי החישוב, משפחה כזו, שצריכה לחתן בממוצע שישה ילדים תוציא רק על החתונות בין 180,000- 150,000$, שזה בסביבות 700,000- 800,000 שקל.
אם זוג שכירים ממוצע יכול לחסוך מדי חודש 2000 ש"ח במקרה הטוב, המשמעות היא שעליו לעבוד ולחסוך 400-350 חודשים , שזה כמעט 33 - 30 שנים רק כדי לממן את החתונות !!. כל זה לא כולל, הוצאות כבדות אחרות של שכר לימוד- בגן, בית ספר, בישיבה, אולפנה, מכינה, מדרשה, אוניברסיטה, שיכול להגיע ל 1000 שקל בחודש לכל ילד, ולא כולל הוצאות מחיה רגילות, חוגים, אוכל, ביגוד,אחזקת בית, רכב, משכנתא, הוצאות רפואיות וכדומה.
לאור כל זאת , איני יכול שלא לשאול ולהיזכר.
להיזכר כיצד אפילו בילדותי בשכונה, שלא לדבר על סיפורי ההורים, היו יוצאות ובאות כל השכנות מהבית לחצר, לרחבה ליד בית הכנסת עם עוגות, פשטידות, שתייה וכדו', וכך הייתה חתונה פשוטה, צנועה ושמחה לא פחות מהחתונות רוויות המנות והאפקטים של היום. נכון שזה לא מעשי להיום, אבל להיזכר עוד אפשר..
ולשאול - האם באמת צריך להאכיל את השבעים במנה העולה - 250- 200 שקל? ברוך ה', האורחים לא באים מהרחוב, ולא מדובר באנשים רעבים חלילה, אז למה נסחפנו למערבולת הזו של מנות יקרות כל כך, שכל כך הרבה שנים צריך לעבוד כדי לממן אותם ?
במשך כל החיים, אנחנו מנסים לחסוך , להצטמצם, לוותר על רצונות, להסתפק במועט ולהשתדל לחיות בצניעות, ופתאום בלילה אחד, אנו נסחפים בלחץ החברתי ונתקפים בבולמוס של הוצאות, ששלושים ויותר שנות חיסכון בקושי יכסו אותם. לי זה נראה לא פרופורציונאלי ולא הגיוני.
נכון, שכשזוכים לשמחות, הלב שמח והכיס נפתח, וברוך ה' שזכינו לכך. אבל גם שמחה גדולה ככל שתהיה, צריכה להיות מלווה באחריות כלכלית ומשפחתית.
אז אולי הדודה הפולניה מחולון קצת תעקם את האף, והשכנים מלמטה או המתפללים בבית הכנסת קצת ידברו, אבל אני משוכנע שאם מספר דמויות ציבוריות משפיעות, שיש בכוחן לעצב דעת קהל, הן ברמה הארצית והן ברמה הקהילתית יתנו דוגמא ודחיפה לנושא, הן יצרו בכך הלך רוח חדש, דעת קהל תומכת, לגיטימציה ציבורית וחברתית, אמירה הלכתית, ויקלו בכך על אלפי משפחות הכורעות תחת הנטל, שהופך את שמחתן להיות שמחה לא שלימה.
גם אלו שברוך ה' יש להם כסף, וההוצאה הזו היא לא כל כך משמעותית וכבידה עבורם, יטיבו לעשות אם אפילו לצורך חינוך ילדיהם והדור כולו, מתוך אחריות ציבורית וחברתית, יורידו פרופיל, ויסתפקו במשהו צנוע יותר. אם הם כל כך רוצים להוציא את הכסף - אדרבה - שיתנו אותו לצדקה, לנזקקים, לבתי תמחוי, למוסדות תורה צדקה וחינוך המשוועים לכל אגורה. אני בטוח שבכך הם יוסיפו שמחה גדולה בשמיים ובארץ, ( שתהיה לזכות הזוג הצעיר) הרבה יותר משמחתם של השכנים והחברים השבעים, שבאמת לא צריכים מנה ב – 250-200 שקל...ופעמים רבות אני עוד שומע אותם יושבים בחתונה ומקטרים על בעלי השמחה.
נכון, הנושא קצת טרחני ומעיק, אבל חלק מהתפקיד הוא להציף ולהעלות גם נושאים מעיקים לשיח הציבורי, למדורת השבט, ולסדר היום.
שיהיה בשמחות!
_a.jpg "צילום: ישראל ברדוגו")
אבי רט
צילום: ישראל ברדוגו
בגן האירועים או ליד הים?
צילום: סיגלית גיגה פרקול
אפשר לוותר
צילום: ויז'ואל/פוטוס
על זה לא
צילום: ישראל ברדוגו
מומלצים
