בדקנו: כמה זמן תחכו כדי לקבל ריטלין?
אלפי ילדים סובלים מהפרעות קשב וריכוז, מתקשים בלימודים ובחיי החברה - ונגזר עליהם לחכות זמן רב. בישראל חסרים רופאים מומחים להפרעות קשב, והתור לאבחון וטיפול המשך חודשים ארוכים. בינתיים, קופות החולים ומשרד הבריאות מצאו פתרון יצירתי, ובמקום להציב עוד פסיכיאטרים ונוירולוגים, הם מכשירים רופאי ילדים לרשום עוד ריטלין
ההורים ובוודאי גם המורים יודעים כבר זמן רב שהילד סובל מהפרעת קשב וריכוז, וכולם מחכים להתחיל את הטיפול בריטלין. אבל זמן רב יעבור עד שאיכות החיים של הילד תשתפר. הסיבה: בישראל נדרשת המתנה ארוכה למדי לאבחון וטיפול בהפרעות קשב. בדיקת ynet מראה כי זמן ההמתנה לאבחון רופא מומחה ולתחילת הטיפול מגיע לחודשים ארוכים, לעתים גם לשנה. בזמן הזה, הילד הוא הסובל העיקרי.
כ-5 עד 10 אחוזים מהילדים בישראל לוקים בהפרעת קשב וריכוז, והישגיהם בבית הספר וחיי החברה נפגעים באופן ניכר. אם עד לפני שנים נחשבו הילדים הללו למופרעים, הרי שכניסתם של התרופות ריטלין וקונצרטה לשוק התרופות בארץ חוללה מהפיכה.
הריטלין היא התרופה שנחקרה יותר מכל תרופה בעולם. מאות מחקרים על עשרות אלפי ילדים ברחבי העולם הראו כי היא מצליחה למקד את הילד העומד במשימות ומשפרת את הישגיו בחיי היום-יום ובלימודים. תופעות הלוואי שלה נדירות, והשפעתה חולפת מיד עם הפסקת הטיפול.
אלא שכדי להתחיל בטיפול בריטלין, יש צורך באבחון של נוירולוג ילדים, מומחה להתפתחות הילד או פסיכיאטר ילדים. בשל המחסור ברופאים המומחים בתחום, נמשכת ההמתנה לאבחון ולטיפול חודשים ארוכים.
בחודש אפריל בדקנו במוקדי זימון התורים של ארבע קופות החולים בישראל. בכל אחת מהבדיקות ביקשנו לקבוע תור למומחה להפרעות קשב באיזור תל אביב עבור ילד בן 8.
בשרותי בריאות כללית התור המוקדם ביותר נקבע לחודש ינואר 2009.
במכבי שרותי בריאות התור נקבע לחודש נובמבר.
בקופת החולים לאומית התור נקבע לחודש ספטמבר.
בקופת חולים מאוחדת נקבע התור לחודש נובמבר.
ההורים פוחדים מהאבחון ומצב הילדים מידרדר
גם מפניות הורים למערכת ynet עולה תמונה דומה של המתנה בת חודשים ארוכים לאבחון אצל מומחה. התור מתמשך עוד יותר בצפון הארץ ובדרומה. "קבעו לי תור לעוד 10 חודשים", מספרת נטלי, אם לילד בן 10 מחיפה. "הבהרתי שאי אפשר להמתין, הילד במצוקה ורק הולך ומידרדר. הוזמנתי כל כך הרבה פעמים לבית הספר, ואנחנו כהורים מרגישים חסרי אונים. בסוף קבעתי תור לרופאה פרטית, שילמתי 1,300 שקלים, ואני לא בטוחה שאקבל החזר כלשהו מהקופה על זה".
"אנשים לא מגיעים לאבחון עד שהמצוקה לא קשה כי מפחדים פחד מוות מהאבחון", מספרת ד"ר איריס מנור, פסיכיאטרית מומחית להפרעות קשב משרותי בריאות כללית. "נוסיף על זה את ההמתנה המייגעת עד לאבחון אצל מומחה, ונוצר מצב קשה שבו מצב הילדים מידרדר, איכות חייהם נפגמת ואיתם תסכול של כל בני המשפחה".
לדברי ד"ר מנור, הבעיה היא כפולה: ראשית, חוסר במומחים להפרעות קשב; ושנית, חוסר בפסיכיאטרים הנותנים מענה להפרעות נפשיות שאינן מוגדרות כהפרעת קשב, והטיפול עבורן אינו בהכרח באמצעות ריטלין אלא בטיפולים פסיכולוגיים או תרופתיים אחרים.
"נוצר פקק כפול ולעתים משולש", מוסיפה ד"ר מנור. "תור ההמתנה הוא גם לאבחון של הרופאים המומחים, וגם לבעיות שנוצרות במהלך הטיפול, כמו כאב ראש שהיא תופעה שכיחה של הריטלין. רופאי הילדים חסרים לעתים את הידע הנדרש, והם ממשיכים את המרשם לריטלין. גם טיפול למבוגרים מתבצע אצלנו ומוסיף להארכת התורים. כך שבהחלט נדרשים רופאים פסיכיאטרים רבים בישראל, ובמיוחד בישובי הפריפריה, שם התורים ארוכים הרבה יותר והמצוקה גדולה".
פתרון קופות החולים: סדנאות קשב לרופאים
"אכן קיים במדינה חוסר משמעותי במומחים לאבחון הפרעות קשב וריכוז", אומר דובר מכבי שרותי בריאות, עידו הדרי. "בהתאם להוראות משרד הבריאות, הורשו עד לאחרונה רק נוירולוגים ילדים, פסיכיאטרים לילדים או רופאים התפתחותיים לאבחן ולטפל בהפרעות קשב וריכוז. אנו שמחים כי לאור המצוקה בנושא זה בכל קופות החולים, החליט משרד הבריאות לתת הרשאה לרופאי ילדים שעברו הכשרה על ידי המשרד עצמו, להיות רופאים מאבחנים ומטפלים להפרעות קשב וריכוז. במכבי מדובר על שלושים רופאי ילדים שמצטרפים בימים אלה למערך האבחון, דבר שיקל את הנגישות והזמינות לשרות חשוב זה".
אתי שילינג, דוברת שרותי בריאות כללית מוסרת בתגובה כי הגידול של 3-4 אחוז במספר המבוגרים העוברים אבחון ומופנים לטיפול בהפרעת קשב, בעוד שמספר המומחים לא השתנה, יצר עומס יתר על הרופאים המומחים בתחום. "פועל יוצא מכך הוא זמן ההמתנה הארוך. מדובר בבעיה ארצית החוצה את כל הקופות. בכללית אורך התור הממוצע למומחה בהפרעות קשב עומד על כ-3-4 חודשים".
עוד מוסרת שילינג כי גם רופאי ילדים מהכללית עברו את ההכשרה מטעם משרד הבריאות ויוכלו לאבחן ולטפל בהפרעות קשב. "לאחרונה הסתיים קורס הכשרה ראשון שהשתתפו בו כ-80 רופאי ילדים מכל הקופות, מחציתם מהכללית".
עוד מוסרת שילינג כי רופאי הילדים שסיימו את ההכשרה והוסמכו לאבחון וטיפול, נמצאים בימים אלה בתהליכי השתלבות וקליטה במרפאות הקופה. "הרחבת מעגל הרופאים בכ-40 מומחים תביא להקלה בעומס הקיים ולתורים מהירים וזמינים יותר. את השיפור שבזמינות התורים ניתן יהיה לחוש בחודשים הקרובים. במקביל להכשרת רופאים ושילובים בשטח, ה'כללית' נערכת לפתיחת מרפאות המתמחות בהפרעות קשב וריכוז בכל אחד משמונת המחוזות".
מקופת חולים מאוחדת נמסר בתגובה: "אנו מכירים במודעות ההולכת וגוברת להפרעות קשב וריכוז ועושים כל שניתן כדי לשפר את התורים בפרט, ואת איכות השירות בכלל. הבעיה נובעת בעיקר מחוסר כח אדם ברמה הלאומית, ומהנחיות מפורשות של משרד הבריאות בנושא".
תגובה מפתיעה קיבלנו מד"ר ישראל הדרי, רופא מחוזי של קופת חולים לאומית באיזור הדרום, שמאשים את מערכת החינוך - ואת ההורים: "העומס הלא סביר נובע משתי סיבות עיקריות: פאניקה לא ברורה של מערכת החינוך, ושל ההורים. אין התמחות רשמית בנושא שנקרא התפתחות הילד, אין מחלקות המכשירות מספיק מתמחים, אין תורה ישראלית מוסדרת והרוב מקבל נסיון לא רע תוך כדי עבודה בשטח".
