מיכאל שטראוס: בעוד 5 שנים נהיה כפולים בגודל
בלעדי ל"כלכליסט": הוא אומנם כבר לא מנהל את העסק המשפחתי אבל מיכאל שטראוס עסוק מעל הראש. הוא נוסע לפיינל פור בפעם האחרונה בתור ספונסר אבל ימשיך לאהוד, ומפרגן לעמיתיו, בעלי החברות הגדולות במשק, וגם למתחרתו הגדולה — תנובה
יום חמישי שעבר, 1 במאי, היה יום עמוס ומורכב למיכאל שטראוס. היה זה יום הזיכרון לשואה ולגבורה וגם יום הולדתו ה־74 של הבעלים ואחד המייסדים של אחת החברות הגדולות בארץ — קבוצת שטראוס. למחרת התקיים חצי גמר הפיינל פור, שאליו נסע — בפעם האחרונה בתור הספונסר של הקבוצה האהובה עליו — ושבו ניצחה מכבי תל אביב.
אף שזו העונה האחרונה של שטראוס-עלית כספונסר של מכבי, לאחר שהחברה החליטה להפסיק את האימוץ אחרי 39 שנה, שטראוס טוען שאינו מרגיש הבדל. "הייתי אוהד מכבי לפני שקנינו את עלית, ואשאר אוהד גם בשנים הבאות. עד היום אני קונה את הכרטיסים שלי בעצמי".
היית שותף להחלטה להפסיק את החסות?
"לא. אני לא מנהל את העסק, אבל לא אהבתי את ההחלטה. זו היתה אחת ההחלטות שמאוד לא אהבתי בחברה. אבל אני חושב שבעלים לא יכול להתנגד לאורך זמן לרצון של המנהלים. כבר כמה שנים שבחברה רצו להפסיק ואני התנגדתי, בעיקר בגלל הקטע הרגשי והמסורתי של הקשר עם מכבי. זה לא שנשברתי אבל אני לא צריך להיות לשון המאזניים להחלטה כזו שיש בה היגיון".
כבר שבע שנים שהוא לא מעורב רשמית בניהול החברה. בצעד די נדיר, ובליווי מקצועי של יועצים אסטרטגים לענייני עסקים משפחתיים מרחבי העולם, סימן את הדור הבא בשושלת המשפחתית בניהול החברה — בתו עפרה — והעביר לה את השרביט כשהוא בשיאו.
מיכאל שטראוס עם ארז ויגודמן, מנכ"ל שטראוס ועופרה שטראוס, יו"ר שטראוס (צילום: סיון פרג')
"ברגע שהחלטתי להצטרף להורים בניהול העסק, וגם ההחלטה הזו לא היתה קלה, התוכנית שלי הייתה לפרוש כבר בגיל 55", מגלה שטראוס, "גם בהסכם עם דנונה נקבע שאפרוש בגיל זה. היה לי חשוב מאוד שהדברים בתוך המשפחה, בין אחותי לביני, ובינינו לבין הילדים, יהיו ברורים לגמרי מבחינה אסטרטגית ומשפחתית".
איך אתה רואה את נושא הניהול בחברות בארץ?
"הניהול משתפר בהדרגה, בייחוד ב־20 השנים האחרונות. יש כמה חברות שמנוהלות טוב מאוד".
ומי הדוגמה שלך?
"טבע. אני עוקב אחריה כבר 30–40 שנה. יש בה הרבה מנהלים טובים, וזה נזקף לזכותו של היו"ר אלי הורביץ. התכונה הכי טובה של מנהל היא לדעת לקחת את האנשים הכי טובים. לדעת מה הוא יודע ומה לא, כדי לדעת אילו כישורים הוא צריך מהאנשים סביבו".
ובנק הפועלים של שרי אריסון?
"בשבילנו בנק הפועלים היה תמיד הבנק המוביל והוא נשאר כזה. המחיקות? כולנו עושים שגיאות, אבל אני מאמין בהם שייצאו מהעניין הזה. לפעמים ממשהו רע יוצא בסופו של דבר משהו טוב, כשלומדים להשתפר ממנו. אצלנו אומרים שמותר לעשות שגיאה אחת אבל אסור לעשות אותה פעמיים. הם בוודאי לא יעשו את אותה שגיאה שוב".
איפה אתה רואה את שטראוס בעוד חמש שנים?
"כפול בגודל. לא בטוח שנהיה בתחומים חדשים, אבל בתחומים הקיימים נגדיל את הפעילות משמעותית".
הראיון המלא בגליון "כלכליסט"
לפנייה לכתב/ת 
