שתף קטע נבחר

בעולם מחמיאים לכלכלת ישראל? תתחילו לדאוג

האופוריה חוגגת: כלכלני קרן המטבע ביקרו בישראל וכתבו דו"ח שמציין שהמצב הכלכלי כאן טוב יחסית, ואף שיבחו את הממשלה. אבל אותם כלכלנים ביקרו לפני שנים ספורות בדובאי, איסלנד, רוסיה, יוון וספרד וצפו נסים ונפלאות למדינות שכיום קורסות

האופוריה הכלכלית - היוהרה והזחיחות שאחזו באליטות הכלכליות במדינה - הגיעה לשיאים שלא יאומנו. עד לאחרונה התהדרנו בכך שהפכנו ל"משק מערבי מפותח" (מתי לא היינו כאלה?). אבל מאז שיצאנו בזול מהמשבר הגלובלי, אנחנו מתנשאים גם מעל הטובות שבכלכלות העולם. "משלחות כלכלנים מרחבי תבל מגיעות לכאן ללמוד מאתנו", התהדר לאחרונה שר האוצר, יובל שטייניץ - וייחס זאת, כמובן, לגאונות המיוחדת של הממשלה. "אנחנו או-טו-טו הטובים בעולם", קבעה כותרת באחד העיתונים הכלכליים.

 

ואכן, מקור האופוריה הוא במחמאות שישראל קיבלה לאחרונה מגופים כלכליים שונים בחו"ל, ביניהם בתי השקעות - ובעיקר ממשלחת קרן המטבע העולמית, שביקרה כאן בנובמבר 2009 וקבעה שישראל התמודדה היטב עם המשבר. "המשבר גרם בישראל לנזקים קלים יחסית למרבית המשקים, והיא נחלצה ממנו מהר יחסית" - קבעו כלכלני הקרן בדו"ח הדירקטוריון שסיכם את הביקור, וכינו אותה "דוגמא טובה להתמודדות עם המשבר" ו"חלוצה עולמית" בעניין.

 

ועם זאת, יש לציין כי הדו"ח אינו מציין פטנט גאוני כחול-לבן שבזכותו זה קרה, ואינו קובע, אף ברמז, שישראל נמצאת בדרך לצמרת העולמית. הוא משבח את הממשלה והבנקים על כך שהשתמשו בכלים המוכרים: שמירה על איזון תקציבי ומדיניות הוצאות והלוואות שקולה ואחראית, שבאו לידי ביטוי גם בהכנת התקציב הדו-שנתי. זה הכל.

 

מי שממשיך לקרוא את הדו"ח מעבר לפתיחה המחמיאה, מגלה כי הוא מלא אזהרות. "ישראל עדיין לא יצאה מכלל סיכון", קובע הדו"ח. חלק ממנו מוקדש לאזהרה מפני החוב הלאומי הישן והכבד של ישראל, וטוען שהממשלה אינה פועלת להקטין אותו. הוא מציין כי "במדינה כמו ישראל, שפגיעה במיוחד לזעזועים גיאופוליטיים ובינלאומיים, החוב מסוכן במיוחד".

 

הדו"ח מזהיר מפני הסכמי השכר החדשים במגזר הציבורי, שהממשלה אמורה לחתום עליהם עם ההסתדרות. הוא מציין ש"מדיניות המסים אינה עקבית", ומזהיר מפני התוכנית המתמשכת להפתתת מס הכנסה. "הפחתת מסים, במדינה שהוצאותיה האזרחיות הן כבר נמוכות, עלולה לגרום להגדלת החוב", נכתב בדו"ח. במקביל לתשבוחות שהוא מחלק לבנקים על יציבותם, הוא מציין כי הממשלה צריכה להדק את השמירה על היציבות הפיננסית ואת הפיקוח על שוק ההון החוץ בנקאי - בתי ההשקעות וחברות הביטוח.

 

לאיזה חלק של דו"ח קרן המטבע כדאי להאמין? האם הקרן מחלקת לנו מחמאות מתוך נימוס, ומזהירה מפני סכנות אמיתיות, או שדווקא המחמאות נאמרות בכנות, והאזהרות הן "כסת"ח" למקרה של משבר כלכלי? כדי לבדוק זאת, יצאנו למסע בעקבות יומן הטיולים של פקידי קרן המטבע. בדקנו היכן הם ביקרו בעבר, ומה הם כתבו בסיום ביקוריהם שם. ובעיקר: מה הייתה דעתם, לפני שנים ספורות, על המצב במדינות שכיום נמצאות בקריסה. מה הם אמרו וכתבו על איסלנד, על יוון, על דובאי ועל מזרח אירופה, ומה הם אמרו בשנות ה-90' על ארגנטינה? האם הם חזו מראש את המשברים שם, והזהירו מפניהם, או שכאשר המצב נראה טוב, הם חילקו מחמאות, ושמרו את הביקורת ליום סגריר? 

 

  תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
בזכות הישראבלוף. נתניהו
בזכות הישראבלוף. נתניהו
צילום: AP
העיקר הכסת"ח. מנכ"ל קרן המטבע דומיניק שטראוס-קאהן
העיקר הכסת"ח. מנכ"ל קרן המטבע דומיניק שטראוס-קאהן
צילום: יותם פרום
מומלצים