אילו תוספי תזונה צריך לקחת בהריון?
נטילת תוספי תזונה היא חלק משגרת חייהם של רבים. השאלה היא מה עושים עם השגרה הזו במהלך ההריון. איזה תוספים חשובים במהלך ההריון, מה המינון המומלץ ולמה לא כדאי להפסיק להקפיד על תזונה נכונה?
בשיתוף סופר-פארם
נטילת תוספי תזונה היא חלק משגרת חייהם של רבים. השאלה היא מה עושים עם השגרה הזו במהלך ההריון. האם להמשיך לקחת כרגיל או לוותר, והאם נטילת התוספים עלולה להזיק לעובר, שכן התזונה של האם היא בעלת השפעה מכרעת על התפתחות הפיזית והקוגנטיבית של העובר.
הנחיות חדשות ומעודכנות לתזונת נשים בהריון ונטילת תוספי תזונה פורסמו לפני כשנתיים. בין השאר, ממליצים הגניקולוגים ליטול שיעור גבוה מהתוספים (באופן מובהק) כבר מתחילת ההיריון, וכחמישית מהם ממליצים ליטול אותם עוד לפני ההיריון.
בנוסף, מחקרים מהשנים האחרונות הצביעו על כך כי חומצה פולית (שכבר הומלצה לנשים בהריון בשנים קודמות) לא מספיקה. לכן ההמלצה המעודכנת כוללת תוספי תזונה נוספים. בין התוספים המומלצים: ברזל, יוד, ויטמין D וחומצת השומן DHA.
קיראו עוד כתבות במדור פארם נט
שירלי קטרון, רוקחת ודיאטנית סופר- פארם כי לפני הכל חשוב להקפיד על תזונה בריאה במהלך ההריון. "נשים רבות חושבות שאם הן לוקחות תוספי תזונה הן יכולות לאכול (או לא לאכול) מה שבא להן. זו טעות. ויש כבר מי שהטעות הזו עלתה להן בבריאות. תוספי תזונה לא מחליפים אוכל.
"רצוי מאוד שהתפריט יהיה מגוון כדי לא לפגוע בהתפתחות העובר. חשוב שהתזונה תהיה עשיריה בסיבים תזונתיים, דגנים מלאים וכל מה שיעזור לעיכול. כדאי לנסות להמעיט בקופאין וגם בשימוש בממתיקים מלאכותיים. כמובן גם חשוב שלא להגזים בצריכת המלח, בכל תקופה ובעיקר בהריון".
איזה תוספים צריך לקחת?
חומצה פולית
דתיה יער, דיאטנית, יועצת ל"אלטמן", אומרת כי כדאי להתחיל איתם עוד לפני ההריון. "מדובר בוויטמין השייך לוויטמינים מקבוצת B. נטילת חומצה פולית הוכחה מעבר לכל ספק כמורידה את הסיכון להתפתחות מומים במערכת העצבים והמוח של העובר, וזאת משום התפקיד הקריטי של חומצה פולית בהתחלקות ובניית תאים חדשים".
ד"ר ערן גולד, מומחה בגינקולוגיה ומיילדות, מוסיף ואומר כי לחומצה פולית יש חשיבות בבניית הDNA. "מומלץ לכל אשה בגיל הפריון לקחת חומצה פולית במינון של 0.4 מ״ג. לנשים שמתכננות הריון, חשוב לזכור כי צריך לקחת חומצה פולית שלושה חודשים טרם כניסה להריון ןלמשך לפחות 3 חודשים ראשונים של ההריון - נמצא כי בכך ניתן להקטין סיכון למומים מולדים ובעיקר מום מולד בתעלה העצבית ב - 50-70%.
"קיימת קבוצה של נשים אשר בסיכון מוגבר למום של התעלה העצבית (למשל אלו אשר במשפחתן, להן או לבעל קיים מום כזה או שנוטלות תרופות שפוגעות בריכוז החומצה הפולית או עם בעיות בספיגה) אז ההמלצה היא ליטול מינון חומצה פולית גבוה הרבה יותר - ריכוז של 4 מ״ג".
אומגה 3
לדברי יער, תהליך התפתחות המוח בתקופה העוברית ובשנה הראשונה לחיים (אז נבנה המוח בקצב מהיר) דורש רמות נאותות של חומצות שומן אומגה 3, בעיקר מסוג DHA, וצריכה מספקת בתקופה העוברית ובשנה הראשונה לחיים אלה עשויה להשפיע על הילד גם בהמשך חייו. כבר בטרימסטר הראשון להיריון ממליצים איגודים רפואיים בעולם על צריכה של אומגה 3 מסוג DHA לכל אישה הרה ומיניקה.
ד"ר גולד מוסיף כי אומגה 3 חשובה לפעילות מערכת החיסון, לקרישת הדם, לתפקוד המוח, ללמידה והתפתחות הראייה. "לנטילה של חומצה פולית יתרון בהתפתחות המח ויתכן אף בהארכת משך ההריון. מומלץ לצרוך במינון של 200-300 מ״ג ליום. אופציה נוספת היא אכילה של 2 מנות דג ים לשבוע במהלך ההריון".
יוד
היוד הוא רכיב תזונה חיוני לפעילותה התקינה של בלוטת התריס, המייצרת את הורמון התירוקסין. נשים הרות הסובלות מתת פעילות בלוטת התריס עלולות לעבור הפלות. בנוסף, העובר עצמו מתחיל לייצר הורמון זה רק במחצית השנייה של ההיריון, ועד אז הוא תלוי לחלוטין באספקת ההורמון מאמו.
שלב זה, שמתפתח מוח העובר, יש חשיבות גבוהה במיוחד להורמון התירוקסין. יער אומרת כי מחקרים רפואיים רבים הוכיחו מעבר לכל ספק כי תת-פעילות בלוטת התריס וחוסר ביוד עלולים לגרום לפגיעה מוחית בלתי הפיכה.
"מסתבר שיש חסרים תזונתיים ביוד גם בארצות הסמוכות לים. בזמן ההריון יש עלייה של כ-50% בייצור תירוקסין, רמה הדרושה על מנת למנוע חסר ביוד ולאפשר אספקה תקינה של יוד לעובר. השגת רמה מתאימה של T4 ו- T3 על ידי האם והעובר דורשת הכפלה של צריכת היוד בהשוואה לדרישה לפני ההריון", מסבירה יער.
ברזל
ד"ר גולד אומר כי ממליץ לבדוק את רמת הפריטין בדם. "כאשר הרמות הן מעל 70 מיקרוגרם לליטר אין צורך בתוספת ברזל. ברמות מתחת ל- 70 כדאי להקפיד על נטילה סדירה ויומית החל מהשליש הראשון להריון. כאשר הרמות הן בין 30 ל- 70 מיקרוגרם לליטר מומלץ ליטול 30-40 מ"ג ברזל ליום וכשהפריטין נמוך מ-30 מיקרוגרם לליטר, מומלץ ליטול מינון יומי של 80-100 מ"ג ברזל ליום.
"חשוב לדעת שברזל מומלץ לקחת עם כוס מיץ תפוזים או משקה אחר עשיר בוויטמין c לצורך הגברת הספיגה. כמו כן בשביל למנוע בעיות בספיגה יש להמתין שעתיים בין הלקיחה ובין אכילה של מוצרי חלב , שתיית קפה, ביצים או מזמן נטילה של כדורי סידן או כדורים נוגדי חומציות של הקיבה".
יער מוסיפה כי כמויות הברזל הגבוהות ביותר הנצרכות על ידי העובר משמשות בעיקר לבניית המוגלובין עוברי, אך חשיבות הברזל הינה גם להתפתחות מערכות נוספות. לברזל תפקיד מרכזי בהתפתחות מערכת העצבים המרכזית בעובר.
לדבריה, הברזל האורגני יעיל יותר מפני שהברזל האורגני (ביסגליצינאט) נספג בשיעור גבוה יותר מזה של ברזל סולפאט, ולכן משפיע אפילו במינונים נמוכים יותר. ההיענות לנטילת ברזל ביסגליצינאט טובה יותר מההיענות לברזל סולפאט הודות למיעוט תופעות הלוואי, כגון עצירות.
פרוביוטיקה
החיידקים הידידותיים נחקרים כיום בקשת רחבה של מצבים בריאותיים. בעשורים האחרונים למדע הנסמך על מחקרים קליניים, מסבירה יער, אוכלוסיית החיידקים עוברת שינויים בגלל גורמים שונים: נטילת אנטיביוטיקה, מזון מעובד ותזונה לא מאוזנת, מתח נפשי ועוד. כל אלה יכולים להשפיע לרעה על אוכלוסיית החיידקים גם אצל נשים בהריון וקיימת השפעה על בריאותו של התינוק.
"במהלך המעבר בתעלת הלידה התינוק למעשה מקבל מאמו את החיידקים שנמצאים בגופה. לכן, חשוב לשים לב ולשמור על אוכלוסיית חיידקים בריאה במיוחד לפני, במהלך הריון ולאחר הלידה. בנוסף במהלך ניתוח קיסרי כשהתינוק לא עובר בתעלת הלידה כדאי לדאוג להעברת החיידקים מהאם.
"משקל תקין בהריון משפיע על אוכלוסיית החיידקים ומסתבר שנשים ששמרו על משקל תקין, אוכלוסיית חיידקי המעי שלהן הכילה יותר חיידקים ידידותיים.
חיידקים הנמצאים במערכת העיכול האימהית יכולים להגיע גם לחלב האם ולהשפיע דרכו על אוכלוסיית החיידקים של התינוק.
"מתוך כך ניתן להבין שתוספת פרוביוטיקה בתזונתה של האם עשויה להגדיל את הכמות ואת מגוון חיידקי המעיים של התינוק היונק, ולהעניק לו תועלת בריאותית רבה בתחומים שונים כמו באלרגיה, זיהומים בדרכי הנשימה, הפרעות עיכול ואולי גם בבעיות השמנה".
ויטמין 12 B
בשנים האחרונות נערמות העדויות המצביעות על כך שחומצה פולית אינה הגורם החשוב היחיד במניעת מומים מולדים בתעלה העצבית של תינוקות, וכי לוויטמין B12 תפקיד לא פחות חשוב במניעת מומים אלה.
למעשה, יותר ויותר מחקרים מראים שחסר בוויטמין מהווה גורם עצמאי, המעלה את הסיכון למומים אלה גם כשרמת החומצה הפולית תקינה. במצב של חסר בוויטמין, הגוף יתקשה לבנות המוגלובין, וגם אם האישה תקבל ברזל, ההמוגלובין לא יעלה.
ד"ר גולד מצביע על עוד תוספים שחשוב לקחת במהלך ההריון. "מומלץ לכל אישה בהריון ליטול מולטיויטמינים, בעיקר לנשים עם חסר תזונתי, הריונות מרובי עוברים, מעשנות כבדות, נשים עם אי סבילות ללקטוז, צמחוניות.
"בנוסף, כדאי לקחת סידן על בסיס יומיומי. הצריכה המומלצת של סידן יומית היא 1000 מ״ג. כדאי גם לשקול מתן סידן בנשים בסיכון לפתח רעלת הריון. וגם ויטמין D שחשוב לספיגת סידן, בניית השלד והשיניים ומגביר פעילות של המערכת החיסונית".
לפנייה לכתב/ת 
