תראו אותי

סלבריטאי עובד כל החיים כדי להפוך למפורסם, ואז מתחיל להסתובב עם כובע ומשקפיים כהים כדי שלא יזהו אותו ברחוב. זו לא פוזה, זה אינסטינקט בריא. כוכבים שמגיעים למעמד שבו צלמי פפראצי רצים אחריהם ברחוב מבינים שהם חייבים להקים חומה בין הרצון להצליח לצורך הטבעי לשמור על החיים הפרטיים מחוץ לתחום. החוקים ברורים לכל הצדדים: בלי לערב הורים, ילדים, בני זוג, לרוב גם לא מאהבות או מאהבים. אלא שבזמן האחרון החומה הזו נסדקה: גל של סדרות על החיים הפרטיים של כוכבים מציף את הטלוויזיה שלנו. 'איש חשוב מאוד' עם יהודה לוי, 'צומת מילר' עם אדיר מילר, 'מסובך' עם רן שריג, 'התסריטאי' שכתב על עצמו סייד קשוע, 'אורי ואלה' עם דינה סנדרסון, 'לצבי יש בעיה' עם צביקה הדר שעולה בימים הקרובים, סדרה שקובי מימון מצלם בימים אלה על חייו בשם 'חיים שלי', ובמידה מסוימת גם 'שנות השמונים' של שלום אסייג. לבד, האגואים האלה עובדים מצוין. כל הסדרות האלה מצליחות לשעשע או לרגש או לצאת מהסיפור האישי לתובנה גדולה יותר. אבל מאחורי הקלעים ישנם כבר דיונים מי התחיל את הטרנד הנוכחי, מי הביא את האמת על חייו ומי הסתתר, וכמובן, מי הצליח יותר.

"התחלתי לכתוב את 'רמזור' לפני יותר מעשר שנים", מספר אדיר מילר. "הייתי לבד בשטח ולא היה סיטקום בסגנון הזה מבחינת הנושאים, סגנון הצילום וסגנון הכתיבה. בעקבות 'רמזור' צצו הרבה סדרות שנוגעות באותם נושאים. 'חברות' של ליטל שוורץ, 'יום האם', 'בלתי הפיך'. ואז ישבתי ואמרתי, 'אוקיי, אז תכתוב סדרה שאי־אפשר לעשות משהו דומה לה, על החיים שלך'. אם מישהו היה לוחש לי באוזן שזו תהיה תופעה, אולי לא הייתי הולך על זה. יש לי תחושה שמתישהו, כשאכתוב סדרה על מעודד בלהקת מעודדות, פתאום יהיו מלא סדרות על מעודדים בלהקות".

כשמילר הגיע עם 'צומת מילר' לזכיינית ערוץ 2 קשת, היא כבר הייתה בעבודה על סדרה דומה עם צביקה הדר ולבסוף זה החליט לעבור לזכיינית המתחרה עם הסדרה שלו. "מבאס אותי שאנחנו עולים אחרי כמה שכבר עלו", מסביר יוצר ל'צבי יש בעיה', התסריטאי אורי גרוס, שכתב את חייו של הדר. "כשהתחלתי לעבוד עליה, עוד בקשת, לא הייתה אף סדרה כזו. שמעתי שצביקה מחפש סדרה, התיישבתי ועלה לי הרעיון. היה לי ברור שזה יהיה עליו, השריטות והסטיות והבעיות והמשברים שלנו השיקו באותה תקופה".