תסביך M
פריס ג'קסון , מספרת בראיון למגזין "רולינג סטון" על החיים עם אביה מייקל ג'קסון ובלעדיו, וטוענת: אבא שלי נרצח
פריס מייקל קתרין ג'קסון נועצת מבטים בגופה מפורסמת. "זאת מרילין מונרו", היא לוחשת, כשעיניה מופנות לקיר המכוסה כולו בצילומי ניתוחים שלאחר המוות. "וזה ג'ון קנדי... את זה אי־אפשר אפילו לראות באינטרנט". אלה שעות אחר הצהריים המאוחרות של יום חמישי בשלהי חודש נובמבר, ופריס עושה את דרכה בין חללי "מוזיאון המוות", השוכן בשדרות הוליווד; מבוך צפוף של אימה בריח פורמלין. מבקרים במוזיאון, שנתקלים בצילומים של עריפת ראשים, סרטי סנאף ומזכרות של רוצחים סדרתיים, נוטים לעיתים להתעלף, להקיא, או גם וגם. אבל פריס, שלא רחוקה עדיין מתקופת האימו ומהתקופה הגותית של נעוריה, מוצאת את המוצגים דווקא מרגיעים. זה הביקור התשיעי שלה במוזיאון. "הוא מדהים", אמרה כשהיינו בדרכנו לשם. "יש להם כיסא חשמלי אמיתי וראש אמיתי".
פריס ג'קסון חגגה יום הולדת 18 בחודש אפריל האחרון, אבל כמי שנעה בין חיים מוגנים מאוד לחיים חשופים להכאיב, לעיתים היא נתפסת כצעירה בהרבה מכפי גילה ולעיתים כמבוגרת מאוד.
לפנייה לכתב/ת 
מומלצים
