הימים הקשים של קריית–גת
מעל 500 עובדים איבדו את מקור פרנסתם עם סגירת שני המפעלים בעיר • ב"סוגת" יש עוד הרבה עבודה (ואין מוטיבציה), ב"ויסוניק" לא מעכלים: "יש ניסיון להתאגד, אבל זה מאוחר מדי" • אינטל ואסם: נקלוט עובדים למפעלינו
שלוש דקות נסיעה מפרידות בין מפעלי "ויסוניק" ו"סוגת" בקריית־גת, שהשבוע נודע על סגירתם ועל למעלה מ־500 עובדים שילכו הביתה בעקבות זאת.
בכניסה לוויסוניק מלגזות נעות בחוץ, משאיות נכנסות ויוצאות, ציוד יוצא מגובה הבניין אל החצר. "אתה רואה מה הולך פה, זה לא היה ככה בשנה האחרונה. כל הציוד הזה הוא חלק מההתקפלות של המפעל", מספר אחד העובדים שיצא מהמפעל.
ובינתיים, בצד השני של העיר, מפעל סוגת. הוא ייסגר ב־31 בדצמבר, זו כבר עובדה מוגמרת, אבל ברחבת המפעל העובדים עסוקים מאוד. בימים הקרובים צפויה להגיע לנמל אשדוד אונייה ועל סיפונה 35 טונות סוכר שיגיעו למפעל לצורך זיקוק ואריזה. עד מועד סגירת המפעל צפויים להגיע עוד 90 טונות.
"נהיה עסוקים בעבודה עד רגע סגירת המפעל. לא יהיה יום אחד של מחסור בעבודה. זה ממש פרדוקס, אבל זו המציאות שכפה עלינו הבעלים, שיושב אי־שם באנגליה ומנהל את העניינים לפי שיקולים כלכליים", סיפר אחד העובדים.
"אנחנו ניזונים משמועות"
במפעל סוגת 65 עובדים צפויים להיות מפוטרים. חמישית מהם עובדים זמניים. ישנם גם פנסיונרים. היום תיערך פגישה בין ועד העובדים של המפעל, נציגי ההסתדרות ועו"ד מטעם ההסתדרות כדי לגבש תוכנית פעולה לטובת העובדים. מחר תיערך פגישה עם הנהלת המפעל בניסיון לגבש את סל הפיצויים הטוב ביותר שניתן להשיג למען העובדים.
"מדובר במפעל מאוגד, עם הסכם קיבוצי טוב, ואנחנו יוצאים כעת לסבב שיחות במטרה להשיג לעובדים את הטוב ביותר", סיפר מזכיר האיגוד המקצועי בהסתדרות של מרחב אשקלון וקריית־גת, בני כהנים. "בתחושה שלי, נצליח במשימה החשובה. אין ספק שאלו ימים לא פשוטים. אחרי הכל, מדובר בפרנסה של עובדים".
ויקטוריה שם־טוב (56), יו"ר ועד העובדים, עובדת במפעל סוגת מאז הקמתו לפני 9 שנים. יש לה שני בנים בני 28 ו־33. "האווירה במפעל לא טובה. 60 משפחות נשארות ללא פרנסה. אנשים עצובים. ללא מצב רוח. אין מוטיבציה. אני עובדת במפעל 9 שנים, אני בין הראשונים שפתחו אותו. רוב עובדי המפעל צעירים, אבל יש גם מבוגרים שבעוד 7־6 שנים יוצאים לפנסיה".
ויסוניק, לעומת זאת, הוא מפעל שאינו מאוגד, וככל הנראה העובדים סיימו את עבודתם במסגרת סל פיצויים רחב שיקבלו. 450 עובדים יפוטרו במסגרת סגירת המפעל והעתקתו לסין. אחד העובדים סיפר אתמול בשיחה עם "ידיעות אחרונות": "בשנה האחרונה היו כל הזמן שמועות שכנראה הולכים לסגור את המפעל. בהתחלה דיברו על אפשרות של צמצום הפעילות. בגלל שזו חברה אמריקאית אין לנו כל כך עם מי לדבר אלא פשוט לקבל את ההחלטות של ההנהלה".
לדברי העובד, תמיד היה חשש שהמפעל עומד להיסגר, אך זה היה רק בגדר חשש. "אתמול כבר הודיעו לנו שזה רשמי", הוא אומר, ומציין שמעבר להודעת ההנהלה אין לעובדים מידע חדש, הם לא יודעים כלום. "אנחנו ניזונים משמועות. ברור שזה הפך לשיח המרכזי במחלקות של המפעל. התחושות מורכבות. כל אחד עם עצמו, לא ברור לאן זה הולך. להבנתי כעת יש ניסיון להתאגד ולהוביל מהלך אבל כולם מבינים שזה מאוחר מדי. נזכרנו מאוחר מדי".
התמודדות העובדים אינה מול הנהלת המפעל בישראל, אלא מול האמריקאים, ולדברי העובד זה מסובך יותר מאחר שהשיקולים שלהם כלכליים בלבד. למרות הכל הוא שומר על אופטימיות: "אני מאמין שלמרבית העובדים יהיו פתרונות תעסוקה כי רובם באים מעולם ההיי־טק ועם ניסיון גדול".
נרתמים לעזור למפוטרים
אחרי המהלומה, העיר קריית־גת נערכת למציאת פתרונות עבור מאות העובדים. חברות רבות כבר הודיעו שהן מעוניינות לקלוט את עובדי ויסוניק וסוגת, ובראשן חברת אינטל הממוקמת בצמוד לוויסוניק. "עיריית קריית־גת עוקבת אחר ההתפתחות בחברת ויסוניק ונמצאת בקשר עם הנהלת החברה ומשרד הכלכלה", נמסר מראש העירייה, אבירם דהרי. עוד הוא ציין שחברת י.ש. גת לניהול פארק התעשייה בעיר מקדמת יוזמה לחיבור בין מחלקות גיוס העובדים במפעלים וחברות בפארק לבין העובדים המסיימים עבודתם בוויסוניק לצורך מציאת מקומות עבודה חדשים. שר הכלכלה והתעשייה אלי כהן ושר העבודה והרווחה חיים כץ הודיעו שיתקיים יריד תעסוקה למציאת פתרונות לעובדי המפעלים.
גם אסם מתגייסת, והמנכ"ל איציק צאיג אמר אתמול שהקבוצה תוכל ותשמח לקלוט במפעליה שבקריית־גת ובקריית־מלאכי עובדים מוויסוניק ומסוגת. קבוצת אסם מפעילה בקריית־גת את מפעל סלטי צבר ואת מפעל בונז'ור, וברבעון הראשון של 2018 יחל לפעול בעיר מפעל הבמבה החדש המוקם בימים אלה. בקריית־מלאכי פועל מפעל הגלידות של הקבוצה.
נשיא התאחדות התעשיינים, שרגא ברוש, הגיב גם הוא בנוגע למשבר: "מפעלים בישראל נסגרים ומפטרים עובדים, כי רבים מהם לא מסוגלים להמשיך לייצא ולהיות תחרותיים. אז נכון, עכשיו 'זול לטוס לחו"ל', אבל מאיפה יגיע לתושבים הכסף לטוס כשהכלכלה הישראלית תתחיל לקרוס? הרי בלי תעשייה אין כלכלה, ובשער הדולר הנוכחי התעשיינים מתקשים מאוד להמשיך ולפעול". ברוש הוסיף והדגיש כי "כל מפעל שנסגר פוגע ברמת החיים של כלל תושבי ישראל, פוגע בצמיחת המשק הישראלי ומוסיף עוד עובדים למעגל האבטלה. לכן לכולנו, גם לציבור הרחב, צריך להיות אכפת ממשבר המט"ח, שמשפיע על החיים של כל תושב במדינת ישראל".
לפנייה לכתב/ת 
