21,641 נטו

לאור הסערה בדבר העלאת שכרם של שרי הממשלה ביום ראשון האחרון, הסכים אחד השרים להעביר לנו את תלוש השכר שלו ולחשוף את משכורתו החודשית. התלוש של השר מתייחס לחודש ספטמבר האחרון ומגלם את תנאי השכר של שרי הממשלה.

ועדת הכספים של הכנסת אישרה את דרישת השרים להעלות את שכרם ולנתק אותו ממדד המחירים לצרכן. המשמעות היא ששכרם של ראש הממשלה, השרים וסגני השרים יעלה בכ־5,000 שקל ויוצמד לשכר הממוצע במשק. בשנים האחרונות עלו נתוני השכר, דבר שהביא לעלייה בשכרם של חברי הכנסת, אך הותיר בקיפאון את שכרם של השרים. מצב זה יצר עיוות בו שכרם של חברי הכנסת היה גבוה יותר משכרם של סגני השרים והתקרב מאוד למשכורתם של השרים עצמם.

"הגעתי לכנסת לא בשביל השכר". שר הכלכלה אלי כהן | צילום: עמית שעל

בתלוש שהעביר לנו שר בממשלה, מופיע שכר יסוד של 39,326 שקלים ברוטו. לסכום זה מתווספים 3,408 שקלים כ"תוספת יוקר", לה זכאים השרים עוד לפני ההחלטה על ההעלאה. כך מסתכם שכר הברוטו של השר הספציפי הזה, כמו של יתר השרים ב 42,644 שקלים ברוטו לחודש. באותו החודש שאליו מתייחס תלוש השכר קיבל השר תוספת של 1,620 שקלים בסעיף החזר הוצאות, מה שהעלה את שכר הברוטו שלו ל-44,264 שקלים.

בהשוואה לכך, שכר הברוטו של חברי הכנסת עומד על 39,149 שקלים - כמעט זהה לשכר השרים ללא "תוספת היוקר". ואילו שכר הברוטו של סגן שר הינו 35,993 ונמוך באופן משמעותי מאלו של השרים ואף הח"כים. אלא שלשר הספציפי שחשף בפנינו את התלוש שלו, כמו לכל עובד במשק, ישנם ניכויים שתו מקזזים כמעט מחצית משכרו בפועל. בחודש ספטמבר שילם השר 14,726 שקלים למס הכנסה, 2,643 שקלים לביטוח לאומי ו-2,051 שקלים לביטוח בריאות - בסך הכל עמדו ניכויי החובה שלו על 19,424 שקלים. בנוסף הפריש השר באותו החודש לפנסיה סכום של 2,132 שקלים ולקרן השתלמות 1,066 שקלים. בכך, הגיעה משכורת הנטו של אותו השר ל־21,641 שקלים.אחד משרי הממשלה התייחס אמש לביקורות נגד העלאת שכרם: "אם לוקחים את שכר הנטו ומחלקים אותו לימי העבודה שלנו בחודש ולכמות השעות בכל יום, מתקבל שכר ממש נמוך. ברור שיש הרבה מאוד מקצועות במשק שבהם מרוויחים פחות מזה, אבל צריך להשוות למקצועות, שאליהם אדם עם כישורים של שר בממשלה יכול היה לעבוד בהם".

שר אחר טען כי "כמובן שרבים מפקידי המשרד שכפופים לי מרוויחים יותר ממני, אפילו מנכ"ל המשרד מרוויח יותר ממני. אחר כך מתפלאים שאנשים טובים לא רוצים לבוא לפוליטיקה ושיש מי שעשוי להתפתות לקבל מתנה מחבר?". ויש גם מי שהתנגדו להעלאה בשכר. שר הכלכלה אלי כהן היה בין הראשונים שוויתר על 5,000 השקלים, ואצלו הוויתור אף היה משמעותי ביותר. עד לפני שנתיים וחצי, עת נבחר לראשונה לכנסת, שימש כהן כסמנכ"ל חברת הכשרת הישוב, שם עמד שכרו על כמעט 200 אלף שקלים בחודש. "עברתי מהעולם העסקי לכנסת לא בשביל השכר", אמר כהן. "עוד בהיותי ח"כ ויתרתי על העלאות השכר וכך בחרתי גם עתה. נבחרי הציבור צריכים להיות רגישים לציבור ולא מנותקים ממנו".