תנו לנתניהו לעבוד

בן־דרור ימיני

זה לא ברור אם המשטרה התכוונה להעביר את ההמלצות השבוע. הרי רק לפני עשרה ימים היה דיווח שההמלצות היו אמורות להתפרסם בשבוע שעבר. ולפני חודשים סיפרו לנו שאו־טו־טו, בעוד שבועיים־שלושה או חודש לכל היותר, זה מגיע. וזה לא הגיע. ובכלל, יש עוד חקירה ועוד חקירה. בסוף השבוע שמענו על תיק 5,000. והספירה נמשכת. לעיתוי יש משמעות. וברור שברגע שזה יגיע, המלחמה שמתנהלת כאן בין ראש הממשלה לבין המשטרה תעלה דרגה. בסוף השבוע נכנסה ישראל למצב חדש. זה לא קרה בהזמנת נתניהו. ייתכן שההסלמה בצפון תסתיים. ייתכן שהיא תימשך עוד שבוע או עוד שבועות בודדים. יש אפילו סיכוי מסוים לעימות. האם אחרי חקירה שאורכת כל כך הרבה חודשים — זה העיתוי הנכון לפרסום ההמלצות?

אסור, ממש אסור, לערב בין חקירות לבין עניינים מדיניים וביטחוניים. ודווקא משום כך, החיפזון מן השטן. בעיקר כאשר מדובר בחיפזון לאחר תקופת חקירה כל כך ארוכה, שלא באמת הסתיימה, משום שעל כל תיק שהחקירה בו הסתיימה נפתח עוד תיק שהחקירה בו רק התחילה ויש עוד שניים או שלושה שהחקירה בהם הולכת ונמשכת. לא, הדברים הללו לא נכתבים בציניות. זו המציאות. ומרוב חקירות תומכי נתניהו ימשיכו לומר את הפזמון: בגלל סיגרים אתם עושים כל כך הרבה חקירות? נכון שזה לא הסיפור. נכון שכבר מזמן עזבנו את הסיגרים לרעת חשדות הרבה יותר רציניים. אבל ההתבשלות האינסופית הזאת לא מועילה לאף אחד.

כך שעוד שבוע או עוד שבועות בודדים לא ישנו כלום. המסקנות וההמלצות יכולות לחכות קצת. זה לא הזמן. גם מי שלא מתלהב מנתניהו צריך להבין שברגעים מסוימים אנחנו צריכים ממשלה מתפקדת וראש ממשלה שעסוק בהתנהלות מול הסורים, האיראנים, האמריקאים והרוסים, ולא מול אלשיך וריטמן. נתניהו לא יברח. ההמלצות לא יברחו. מדובר בשביתת נשק בחזית אחת, חזית החקירות, כדי לפנות את כל האנרגיות לחזית קצת יותר חשובה. זה לא שנתניהו ירוויח משהו מהדחייה הזאת. ישראל תרוויח. וזה מה שחשוב.

שלטון החוק חייב להמשיך

יריב אופנהיימר

לא רוחות של שלום ולא תופי מלחמה צריכים לעקב או לעצור הליכים פליליים נגד ראש הממשלה. המשטרה והפרקליטות צריכות לפעול ללא לאות וללא משוא פנים, ולהתעלם מרעשי רקע, לרבות התרחשויות מדיניות וביטחוניות, גם ממלחמה. זה לא רק ערך השוויון בפני החוק, זה גם החשש שראש ממשלה ישתמש בסמכותו הביטחונית והצבאית כדי לסכל חקירות פליליות ולמנוע הגשת כתב אישום, באמצעות ובחסות המלחמה. ביטחון המדינה וחיי אזרחיה הם קודש, אסור ששיקולים אישיים ייכנסו למערך קבלת ההחלטות. אף ראש ממשלה החשוד בפלילים לא יוכל שלא לקחת בחשבון את החקירות במערך השיקולים הצבאיים והמדיניים, אם יידע שיש בהם כדי לעכב או לעצור הליכים נגדו.

ואם פתיחה במלחמה דוחה חקירה, למה שראש ממשלה ימהר לסיימה כאשר מעבר לדלת מחכה כתב אישום ואולי תא הכלא. מצב שבו מערכת אכיפת החוק מתחשבת במצב הביטחוני עלול להיות הרה אסון ומסכן חיים. כדי להימנע מהאפשרות של ניגודי עניינים, המשטרה והפרקליטות צריכות לזרז הליכים ולא לעקבם. לסיים חקירות של אישי ציבור בכלל ושל ראש הממשלה בפרט במהירות האפשרית. בכל יום שבו ראש ממשלה השקוע עד צוואר בחשדות ובחקירות נדרש לקבל החלטות הרות גורל, צל כבד מרחף על רציונליות השיקולים והיותן של ההחלטות חפות מכל שיקול זר.

יתרה מזאת, בעת הסלמה ביטחונית גם שאלת אמון הציבור בצדקת הדרך היא חלק מהחוסן הלאומי. אם יצוץ בדל של חשד ציבורי שראש הממשלה נכנס להרפתקה צבאית או מאריך אותה מעבר לנחוץ, רק כדי להימנע מכתב אישום, אמון הציבור ייפגע קשות. אף הורה לא רוצה להקריב את בניו על מזבח החקירות.

אירועי סוף השבוע רק ממחישים עד כמה מזיק המצב שבו חקירות ראש הממשלה נמשכות עד אין קץ. על המשטרה ועל היועץ המשפטי לממשלה להעלות הילוך ולסיים את מלאכתם במהירות האפשרית, כדי לשחרר את כולנו מסיטואציה לא בריאה שבה ראש הממשלה עלול למצוא עצמו בדילמה שבין מדינה לחקירה.

תוצאות הסקר האחרון: האם הסדרה "בזהות בדויה" של צביקה יחזקאלי היא הישג עיתונאי?

כן — 72% מסכימים עם יקיר אלקריב

לא — 28% מסכימים עם אסף שניידר