ראש הממשלה נראה היה אתמול בלילה מרוצה. מרוצה מאד אפילו. לאחר שבדקה 90 נפתר משבר חוק הגיוס והוסכם על מתווה פשרה, הוא פיזר חיוכים לכל עבר בכנסת, הסתחבק עם כמה מהשרים, ואף מצא זמן לעקוץ את האופוזיציה. אבל מאחורי הקלעים, כך מתברר, מצא עצמו נתניהו מול חזית מאוחדת של ראשי מפלגות הקואליציה בעלת מטרה ברורה: למנוע את פירוק הממשלה והליכה לבחירות ביוני.

 תקשיבו לשי ניצן | אמנון אברמוביץ' 

לאחר שבועיים דרמטיים בהם התגלעו מחלוקות קשות בתוך הקואליציה שכמעט והובילו את המדינה לבחירות מוקדמות — ולטענת רבים מיותרות — הסכימו שש השותפות בממשלה על מתווה פשרה. עיקריו: הצעת חוק הגיוס שהוגשה לפני כחודש וחצי ולמעשה מעגנת את הפטור מגיוס החרדים, עברה אמש בקריאה טרומית תוך מתן חופש הצבעה לכל סיעה (מה שאיפשר לרכך את התנגדות השרים ליברמן ולנדבר). במקביל, יגיש ליברמן בתחילת מושב הקיץ הצעת חוק בעניין הגיוס בהתאם להמלצות משרד הביטחון. הצעה זו תמוזג עם חוק הגיוס שאושר אמש. וזה לא הכל: ראשי המפלגות גם התחייבו לאשר היום את תקציב 2019 — כדרישת שר האוצר — כמו גם להעביר בקריאה ראשונה את חוק הלאום מיד אחרי. בנוסף, הם הבטיחו להימנע מהגשת הצעות חוק בעניין סוגיות נפיצות כמו דת ומדינה. נתניהו הצליח להכניס סעיף נוסף חיוני מבחינתו: הבטחה של השותפות לאפשר לממשלתו להשלים את ימיה.

בנאומו בכנסת נראה היה ראש הממשלה מרוצה במיוחד לאחר השגת הפשרה: "אמרתי שאעשה מאמץ עליון אחרון למנוע בחירות... הבטחתי, וקיימתי". אך הוא לא הסתפק בכך וניצל את הבמה כדי לעקוץ את האופוזיציה: "זה היה מפחיד אה? אני שמח שהצבע חזר ללחיים שלכם. אני יודע שחסכתי לכם מפח נפש גדול כי אם היו בחירות, אני הייתי חוזר לעמוד כאן ואתם הייתם חוזרים לפרשן אותי משם".

אבל מאחורי החיוכים של נתניהו הסתתר איום מפורש של חברי ממשלתו. "ביבי הבין שכל ראשי המפלגות מתנגדים לבחירות על המשבר המדומה הזה", הסביר בכיר בקואליציה. "אם נתניהו היה הולך בכוח על פיזור הכנסת — היינו עושים יד אחת נגד". גורם שהיה מעורב במו"מ המתיש סיכם: "הסקרים קרצו לנתניהו, אבל הפחד מפני השותפות שלו בקואליציה היה גדול יותר".

יריב לוין | צילום: אוהד צויגנברג

בכירים בקואליציה טענו כי פניית הפרסה של נתניהו התאפשרה רק לאחר שהבין, לטענתם, כי לא יתמכו בהחלטתו לפזר את הכנסת — כמו גם בשל חששותיו מתרגיל של האופוזיציה שברגע ההצבעה לפתע לא יתמכו במהלך. גם לסקרים שפורסמו השבוע הייתה השפעה: הליכוד אמנם זכה ל־29־30 מנדטים, אבל גוש הימין למעשה לא התרחב. "מספיק שהמפלגה הכי קטנה הייתה עוברת צד — ונתניהו היה מקבל גוש חוסם נגדו", הסביר בכיר בליכוד.

ראשי מפלגות הקואליציה היו משוכנעים מהרגע הראשון כי נתניהו מוביל לבחירות מוקדמות כדי לבסס את מעמדו הציבורי לקראת החלטת היועמ"ש בעניין החקירות נגדו. בנט ושקד אף אמרו זאת בקולם וכינו זאת "פייק משבר". מספר שרים האשימו כי נתניהו כלל לא התאמץ לפתור את המשבר ואף טענו: "הכל הצגה".

אתמול יצאו ראשי הקואליציה במאמץ מרוכז "לכפות" פשרה: בנט ושקד לחצו על ליצמן והחרדים, בעוד שכחלון, דרעי ובנט פעלו ישירות מול נתניהו. ליברמן, שנחשב לאגוז הקשה לפיצוח, שוחח מספר פעמים עם רה"מ והפציר בו: "ניתן למנוע בחירות אם סופה לנדבר לא תפוטר בעקבות הצבעתה נגד החוק". בשלב זה הצליח השר יריב לוין לסייע בפתרון המשבר: לוין, שנאלץ להגיע לכנסת למרות שחלה בדלקת ריאות, הגה יחד עם ראש המטה של כחלון את מתן חופש הצבעה — מה שאיפשר את ההתגמשות של ליברמן ולנדבר.

אמש הכחיש לוין כי נתניהו התקפל: "בניגוד לכל הסיפורים, הוא לא רצה בחירות. אבל בהפוך על הפוך זה עזר לנו כי השותפים היו בטוחים שנתניהו רוצה בחירות, וזה עזר לקרב בין העמדות של כולם".