yed300250
הכי מטוקבקות
    צילום: דובר צהל
    חדשות • 21.03.2018
    על כנפי נשרים
    "אתם נשלחים למשימה בעלת חשיבות עליונה למדינת ישראל", כתב מפקד חיל האוויר לטייסיו • שעות לאחר מכן הם השמידו את הכור הסורי • ב־2:30 לפנות בוקר, אחרי שבקשר הועברה הקריאה "אריזונה", שלף הרמטכ"ל אשכנזי סיגריה, הביט מחלון לשכתו ואמר בדאגה: "יכול להיות שבעוד כמה שעות נתעורר לקו רקיע אחר לגמרי"
    יוסי יהושוע

    קצת אחרי חצות ב־6 בספטמבר, 2007, הם הצטופפו בחדר המצב האווירי במעמקי הבור בקריה. ראש הממשלה, שר הביטחון, שרת החוץ, הרמטכ”ל וסגנו, ראש אמ"ן ובכירי המטכ"ל היו שם. הם עקבו בדאגה אחר המסכים והאזינו בקפידה אחר תשדורות הקשר. זה החל ב־22:30, וארבע שעות אחרי, שמונה מטוסי הקרב מדגמי סופה (אף־16) ורעם (אף־15) כבר היו אמורים לעשות דרכם חזרה מסוריה. כמות הדלק הייתה מוגבלת, הסכנות היו מרובות והמתח היה בשיאו. עד שזה קרה: מילת הקוד המיוחלת "אריזונה" נשמעה בקשר — וכולם בן רגע נשמו לרווחה. הטייסים השמידו את הכור הסורי והיו בדרכם חזרה לישראל.

     

    קראו עוד: מורשת דיר א־זור | אלכס פישמן

     

    המבצע הנועז של חיל אוויר בדיר א־זור לפני 11 שנה שזכה לכינוי "מחוץ לקופסא" ופרטיו רק עכשיו הותרו לפרסום, הנחית מכה קשה על אסד. שיתוק הכור — שזכה לשם הקוד "עין הבשור" — נחשב להצלחה מבצעית, אך עם הזריחה בבוקר למחרת, לא ידעו בישראל כיצד יגיבו הסורים: צה"ל אף נערך להסלמה ולפגיעה בעורף. כך תיאר את החששות באותן שעות קריטיות מבניין המטכ"ל דובר צה"ל בזמנו, תא"ל (במיל') אבי בניהו: "היינו שם שנינו כשאשכנזי שלף קופסת 'אירופה' וגמע את הסיגריה המי יודע כמה באותו היום. נשענו על שידת העץ, מביטים בעיר העברית הראשונה שעוד מעט תקיץ ליום חדש. 'לך לישון בניהו, מישהו יעיר בקרוב את בשאר אסד ויעדכן אותו מה בדיוק קרה לו בלילה. יכול להיות שעוד שעתיים־שלוש נתעורר לתל־אביב עם נוף וקו רקיע אחרים לגמרי".

     

    השתלשלות האירועים הדרמטית שהובילה לאותה הצלחה מבצעית באישון לילה 450 ק"מ מצפון לדמשק, הייתה רוויה במתח, אי־ודאות וחשש. הכל החל חצי שנה לפני כן במארס, כשהמוסד, לפי פרסום ב"ניו יורקר", השיג בוינה מידע רגיש (על המודיעין — ראו עמ' 6). ראש אמ"ן, האלוף עמוס ידלין, לא בזבז זמן: הוא נכנס ללשכת הרמטכ"ל והציג לו תמונות מחשידות של האנגר בדיר א־זור. "הבנתי שזה מידע שמשנה את התמונה האזורית", סיפר אשכנזי. ידלין טען שהמידע, שהגיע אליו עוד לפני, העיד על מבנה "שיכול היה להיות בו נשק בלתי קונבנציונאלי" — לרבות צנטריפוגות. "אם בפאזל היו 1000 חתיכות בשלב הזה הביאו לי אולי 50. קשה באמת היה להבין שבתוך ההאנגר הזה בלב המדבר נבנה כור", אמר ידלין. עלו שתי שאלות: מתי הכור יהיה "חם" ומכאן כמה זמן יש לצה"ל להיערך לתקיפה, ומה תהיה התגובה של אסד. באשר לאופציה השניה הגו באמ"ן את הרעיון של "מרחב הכחשה" — לאפשר לאסד להכחיש את עצם הפעולה וכך להימנע מהצורך להגיב.

     

    הרמטכ"ל, שמיהר לדון על כך עם סגנו, משה קפלינסקי, מפקד חיל האוויר אלוף אליעזר שקדי, ראש אגף התכנון, עידו נחושתן, ואלוף פיקוד הצפון גדי איזנקוט, הניע את התהליך. צריך לזכור: ב־2007 צה"ל עדיין ליקק את פצעיו ממלחמת לבנון השניה וגם ראש הממשלה אולמרט ושר הביטחון פרץ ספגו ביקורת רבה. הדבר האחרון שהיו צריכים זה כור גרעיני סורי. גם המצב בסוריה היה שונה: לפני האביב הערבי, הצבא הסורי לא היה שחוק כמו היום, והפעיל מערכות הגנה מתקדמות.

     

    "סומכים עליכם". חלק מהמכתב ששיגר מפקד חיל האוויר לטייסיו
    "סומכים עליכם". חלק מהמכתב ששיגר מפקד חיל האוויר לטייסיו

     

     

    הרמטכ"ל ראה הזדמנות לשקם את ההרתעה שנפגעה ב־2006. אך אולמרט, לטענת גורמים יודעי דבר, רצה תחילה להימנע מעוד מלחמה וניסה לשכנע את האמריקאים לתקוף את הכור. בצה"ל התנגדו, ולאחר שהאמריקאים סירבו לפעול — החלו להאיץ את התוכניות. אשכנזי קבע תנאים לפעולה: שהכור לא יהיה חם ושמירה על מידור מוחלט. הכנת המבצע הוטלה על שקדי. והרמטכ"ל, בהנחיה מאולמרט, הנחה אותו: "השמדת הכור - בלי מלחמה".

     

    התוכנית של שקדי כללה שמונה מטוסים: ארבעה מטוסי אף־15 (רעם), וארבעה מטוסי אף־16 (סופה). "רצינו פעולה שתיקח לאסד את הנכס הכי רגיש שלו, נשק שובר שוויון בן לילה ומתחת לסף המלחמה", אמר אשכנזי. בצה"ל נכנסו למרוץ נגד הזמן במטרה לפעול לפני הפעלת הכור תוך שמירה על רמת חשאיות מירבית. ב־5 בספטמבר, יום המבצע, צה"ל עוד ביצע מודל לתקיפה ובמטכ"ל שידרו עסקים כרגיל: אשכנזי ועוד כמה אלופים אף השתתפו בחתונת המזכירה של הרמטכ"ל — אבל מיהרו משם בחזרה לקריה.

     

    כמה שעות לפני שהמטוסים המריאו, שיגר להם מפקד חיל האוויר מכתב שהוגדר "סודי ביותר" בין שש שורות שבו הטיל עליהם את האחריות הגורלית למשימה. "לוחמים" כתב שקדי "אתם נשלחים היום להשתתף בביצוע משימה בעלת חשיבות עליונה למדינת ישראל ולעם היהודי". הוא המשיך: "המשימה הינה השמדת המטרה וניתוק מגע ללא הפלת המטוסים, וביצוע ב'חתימה נמוכה' ככל האפשר. הכוונה שהפעולה לא תקושר, לפחות לא בשלב הראשון, למדינת ישראל, ובכך לצמצם את הפוטנציאל למהלך מלחמתי נרחב. הפעולה היא שו"ס לפני ביצוע ואחרי ביצוע, עד החלטה מפורשת אחרת. סומך עליכם, מאמין בכם ומשוכנע ביכולתכם. בהצלחה".

     

    ארבע שעות לאחר שהמריאו המטוסים הם שבו ארצה בשלום. הצלחת המבצע נמדדה בשלושת המרכיבים שהוגדרו להצלחה: השמדת הכור, מניעת הידרדרות וחיזוק ההרתעה. והם השיגו את כל השלושה. כך שגם אם המבצע יהפוך למלחמת אגו או מאבק על קרדיטים, צריך לומר מילה טובה לכל המעורבים: מהקצינים הזוטרים באמ"ן דרך הגורמים במוסד, עבור אנשי חיל האוויר שתיכננו וביצעו, הרמטכ"ל והאלופים, כמו גם אולמרט, פרץ וברק.

     

    ערב המבצע, הופיע בפני הקבינט ראש אמ"ן ידלין — הקצין הבכיר היחיד שגם השתתף בתקיפת הכור בעיראק ב־1981 — והעריך שאם התקיפה תבוצע בחתימה נמוכה אסד יוכל להכיל את האירוע. רק כאשר הפציע השחר ב־6 בספטמבר הבין שצדק. "נשמתי לרווחה כשהמשטר הסורי דיווח ש'הבריח מטוסים שתקפו במדבר'", סיפר, "כי אז הבנתי שהוא לא יגיב".

     

    הניצחון שלהם

    הטייסים, המפקדים והמנהיגים שהובילו את המבצע בתמונה קבוצתית. פניהם ושמותיהם של מרביתם עדיין אסורים בפרסום. ראשון מימין בפנים גלויות: עמיקם נורקין (אז רמ"ח מבצעים וכיום מפקד חיל האוויר); אמיר אשל (אז ראש מטה החיל ובהמשך

    מפקד חיל האוויר). במרכז: מפקד החיל אליעזר שקדי; ראש הממשלה אהוד אולמרט, שר הביטחון אהוד ברק, הרמטכ"ל גבי אשכנזי, המזכיר הצבאי היוצא של רה"מ יוחנן לוקר, המזכיר הצבאי המכהן מאיר כליפי. בקצה השמאלי: המזכיר הצבאי של שר הביטחון, איתן דנגוט וראש הסגל של ראש הממשלה, יורם טורבוביץ'

    הניצחון שלהם
    הניצחון שלהם

     

    yed660100