מי צריך אורתופדי

כבר מעל 30 שנה שילקוט אורתופדי הוא חלק דומיננטי בהצטיידות לכיתה א'. האם מי שגדלו עליו סובלים פחות מבעיות גב? מחקר כזה לא נערך מעולם. אורתופדים ופיזיותרפיסטים עימם שוחחנו לא מתרשמים מהתואר. "ברור שאין תיק 'אורתופדי', כמו שאין מזרן אורתופדי ולא 'נעלי צעד ראשון'", מחייך ד"ר מנחם זינגר, מנהל היחידה לאורתופדיית ילדים בוולפסון, ומנהל פורום אורתופדיית ילדים ב־Doctors, מבית זאפ. ד"ר שמואל יצחק – אורתופד, מתמחה גם ברפואת ספורט ממחוז המרכז בכללית – מבהיר: "המילה הזו נועדה לתפוס את ההורים. אני מבין את הרצון לחשוב שאם תיק עומד בתקן, הוא יענה על הדרישות לגב מרופד, כתפיות רחבות וחגורה שתצמיד לבטן, אבל הרבה יותר קריטי איזה אחוז ממשקל הגוף נושאים הילדים על הגב, וכיום הם נושאים הרבה יותר מהרצוי. ההמלצות מדברות על 15%, היום הייתי משנה את הרף ל־10%, כי הילדים שבריריים יותר, כמעט לא עוסקים בספורט, מבלים מול מסכים ולא משחקים למטה כמו פעם. הפתרון לבריאות הגב הוא לוקר ולא תיק אורתופדי, ומשרד החינוך לא נותן על כך מספיק את דעתו".

קראו עוד: ההורים שילדיהם עולים לכיתה ב' מחלקים טיפים על רכישת ציוד לבית ספר

וגם: מה כדאי לקנות באינטרנט לקראת החזרה לבית ספר

גם נגה נירנברג, מנהלת המכון לפיזיותרפיה במרכז הרפואי לין בחיפה של הכללית, מסכימה. "ילקוט הוא לא זה שימנע כאבי גב. מה שימנע הוא המשקל, איך הוא מחולק ואיך נושאים את הילקוט". איילת קלר, מנהלת שירות הפיזיותרפיה במרכז שניידר לרפואת ילדים בכללית, מדגישה: "ילקוט אינו משפר את בריאות הגב וגם לא גורם נזקים. ניתן בהחלט להרחיב את החיפוש למתחילי כיתה א' מעבר למה שמוגדר כתיק אורתופדי".

יצוין כי ישראל היא המדינה היחידה עם תקן לילקוטים לכיתות א' וב', אך כשקראתי את הגרסה העדכנית שלו שאושרה ב־2017, לא מצאתי את האזכור "אורתופדי", אף שיש התייחסות לתכונות המשפיעות על הבריאות.

אחרי שנים של בדיקת ילקוטים, השנה, בשיחות רבות עם הורים, החל באזז של מרידה. "הגעתי למסקנה שלא צריך ילקוט אורתופדי", אומרת ע', מורה שבנה עולה לכיתה ב'. "בשנה שעברה קיבלנו במתנה טרולי אורתופדי של חברה ידועה, הילד לא הסתדר, הילקוט היה כבד, נפל, הרצועות הסתבכו. קניתי תיק של תיכון, שניתן לכבס בלי בעיות, והוא שרד את השנה". ונירה פולי־טואף מפתח־תקווה, שבתה נויה עולה לכיתה ב', אומרת: "קנינו תיק אורתופדי מתפרק, אבל גיליתי שגם כשהוא קל הילדה מעדיפה תיק אחר שיש בבית. אילו קניתי היום, אולי לא הייתי קונה אורתופדי".

ועוד טאבו שנפרץ: קניית ילקוט לכיתה א' באינטרנט. גם רעות לונברג, גורו הקניות מ"רעות תקני לי", מזהה מגמה. לדבריה, "מלא מזמינים ילקוט, עם או בלי גלגלים, מאמזון, אבל גם מאתר pottery barn האמריקאי".

מה קרה? המעבר לטרולי, כיום 60%־70% מקניות הילקוטים האורתופדיים, גימד את יתרונותיהם. קניות באינטרנט של ציוד בית ספר ונסיעות לחו"ל שהפגישו את הישראלים עם העולם הגדול של ילקוטים בחו"ל הגדילו את הפיתוי.

מדובר אכן בהמצאה שיווקית, ששניים מתווכחים על זכות היוצרים לה. משה גנץ, מנכ"ל קל גב, טוען לזכות ראשונים כממציא הריפוד לגב עוד ב־83'. אך בענף מקובל לראות במנחם וינפלד, ממקימי מודן בראשית שנות ה־80, כאבא של הילקוט האורתופדי המקורי, עם שלדת הפלסטיק הקשיחה. מודן נוסדה כחברה לתיקי חיילים, להקלה על חייהם. וינפלד זיהה את השוק הגדול של תלמידים. בסוף שנות ה־90, כשילדי כיתות א'־ד' קנו "אורתופדי" כציוד חובה, נמכרו בארץ כמעט רבע מיליון ילקוטים בשנה, אף שמספר התלמידים בשנתון היה קטן יותר.

וינפלד גר שנים בהונג־קונג. מודן נקלעה לקשיים ונמכרה לנחלים, הבעלים הנוכחיים, ומאז חזרה להצליח. הדורות הראשונים של הילקוטים האורתופדיים היו כבדים הרבה יותר. בשנים האחרונות יש פיתוחים של היצרנים להפחתת משקל, הרבה בעקבות הביקורת בבדיקות "ממון".

והילקוט האורתופדי נותר בועה ישראלית, וניסיונות לייצא אותו כשלו. לדברי גורם בענף, "השוק האירופי לא היה פתוח אליו, ובארה"ב, מדינת הלוקרים בבתי הספר, לא הבינו למה הילדים צריכים לסחוב כל כך הרבה". גנץ מקל גב טוען שהיצוא כשל, בהיעדר זכויות יוצרים לחו"ל לדמויות הממותגות ש"דוחפות" את הילקוטים.

גנץ לא מודאג מהיעלמות הילקוטים האורתופדיים, אף שהמכירות הצטמצמו לכיתות א'־ב' במקום א'־ד' בימי הזוהר. "ילקוטים לכיתה א' לא יזמינו מחו"ל. הכמות הנמכרת זהה לשנה שעברה, כ־190 אלף. המוצר ייחודי לארץ, אבל יש תיקים דומים באירופה, בגרמניה למשל, ושם זה הרבה יותר יקר, 80־90 יורו". עמית שבתאי, האחראית על מוצרי בית הספר בקרביץ, אפילו מזהה חזרה לתיק האורתופדי הקלאסי. "אם בשנה שעברה הוא היווה 30% מהמכר, השנה זה עלה ל־40% והטרולים ירדו ל־60%. אורתופדי מאפשר בחירה מדויקת יותר. וקל גב גם ייצרו עגלה איכותית כפריט משלים, שמאפשר ללקוח את שתי האפשרויות בעלות סבירה".

"אורתופדי" או לא, רופאים ופיזיותרפיסטים מסכימים על הכללים בקניית ילקוט: שימו לב לכתפיות – ריפוד, רוחב, ואפשרות להתאים לגובה הילד, שהחלק העליון לא יעבור את הקו התחתון של הצוואר, והתחתון מעל הישבן. חשוב הריפוד בגב (לא רק באורתופדיים). התיק צריך להתאים לילד הספציפי שלכם, חייבים למדוד. בקנייה באינטרנט, מדדו את הילד מתחילת הכתף עד תחילת האגן, והשוו למידות הילקוט המצוינות. רצוי שהמשקל, כולל ציוד, יהיה עד 15% ממשקל הילד. אם קונים טרולי, אז רק אם אין מדרגות במסלול, ולהקפיד להחליף בין הידיים.

אז מה התחדש השנה בתחום הילקוטים? כמעט כלום. היחידה שיצאה עם חידוש אמיתי היא קל גב, וגם אותו מגדיר המנכ"ל כפיילוט: רק 5,000 יצאו לשוק, כש־190 אלף תיקים אורתופדיים יימכרו עד תחילת השנה. ביתר הדגמים בוצעו שיפורים קלים בלבד, ונוסף מותג אחד. בבדיקה (במסגרת) התמקדנו בחידושים, כולל שדרוגים, פלוס תזכורת לילקוטים המובילים שבדקנו בשנה שעברה, ולא השתנו. בדקנו אותם עם ילדים ואמהות, ואת החדשני העברנו לחוות דעת האורתופד ד"ר זינגר.

ונקודת אור למי שחיכה לשבועיים האלו: ניצחתם את המערכת. המחירים ימשיכו לרדת. אף אחד לא רוצה להישאר עם מלאי.