כאשר אנחנו מגיעים לאשפוז בבית־חולים, באופן טבעי אנחנו מאמינים שהטיפול שנקבל יסייע לנו להבריא מהמחלה שאנו סובלים ממנה. אולם דווקא המספר הגדול של מאושפזים — שמתמודדים עם שלל בעיות רפואיות — הופך את בתי־החולים למדגרה אידיאלית לחיידקים. לפי ההערכות, מדי שנה מתים בין 4,000 ל־6,000 ישראלים מזיהומים נרכשים, כתוצאה מהידבקות בחיידקים עמידים לאנטיביוטיקה בבתי־חולים. מספר זה גדול יותר ממספרם של ההרוגים בתאונות דרכים, במלחמות ובפעולות טרור ביחד.

דו"ח של מבקר המדינה, שפורסם לפני כמה שנים, קבע כי ניתן למנוע זיהומים ולהציל עד 75 אחוז מהחולים האלה על ידי העלאת המודעות בציבור, תקצוב מערכת הבריאות ונקיטת אמצעי בטיחות וזהירות בסיסיים. בשנים האחרונות פועלים ארגונים ועמותות כמו "רפואה בטוחה" ו"מגן חיים" במטרה להעלות את נושא הזיהומים למודעות הציבורית, ולנסות לצמצם אותם ככל הניתן בבתי־החולים ברחבי המדינה.

|

דירוג בתי־החולים נעשה על סמך בדיקה של שיעור "חיידקי ההתראה" לכל 100 אלף ימי אשפוז. מדובר בקבוצת חיידקים העמידים לתרופות אנטיביוטיות רבות, ואשר ידוע כי חולים רבים רוכשים אותם דווקא בבתי־חולים. ניטור ההיארעות של חיידקים אלו מאפשר למשרד הבריאות ולמרכז הארצי למניעת זיהומים לתת הכוונה ולסייע למרכז הרפואי הרלוונטי במטרה למנוע את הזיהומים.

מבין בתי־החולים הגדולים בישראל, בסורוקה נרשם המספר הקטן ביותר של זיהומים (52), לאחר מכן רמב"ם (74) ושיבא (93). מספר גדול של זיהומים התגלה בבילינסון (132) ובהדסה עין כרם (116).

מבין בתי־החולים הבינוניים שיעור הזיהומים הנמוך ביותר נרשם בבית־חולים מאיר בכפר־סבא (40) ואחריו בהעמק בעפולה (41). בני ציון מוביל את רשימת הזיהומים (156) ואחריו שערי צדק (119) ו־וולפסון (117).

מבין בתי־החולים הקטנים באסותא באשדוד התגלה שיעור הזיהומים הקטן ביותר (51) ואחריו הדסה הר הצופים (54). מנגד, בבית־חולים השרון נמצא שיעור גדול של זיהומים (161) ואחריו לניאדו (104).

בין החיידקים העמידים שנבדקו:

חיידקי CPE — חיידקים עמידים למרבית התרופות היעילות ומתפשטים כמעט אך ורק במערכת האשפוז. תחלואה בחיידקים אלו גורמת לתמותה גבוהה. חיידקים אלו גרמו להתפרצות נרחבת במערכת הבריאות בישראל לפני כעשור וכאשר מתגלים נשאים שלהם הם צריכים להימצא בבידוד.

חיידקי VRE — אנטרוקוקים העמידים לאנטיביוטיקה. לחיידקים אלה יש פוטנציאל התפשטות גבוה בבתי־חולים. כאשר הם מתפשטים לאוכלוסיות מוחלשות כגון מושתלי מח עצם ומושתלי איברים, חולים לאחר ניתוחים גדולים וחולים בטיפול נמרץ, הם עלולים לגרום לתחלואה קשה. בשלושת העשורים האחרונים התפשטו זנים אלה בכל רחבי העולם ומערכת הבריאות בישראל משקיעה מאמצים גדולים כדי למנוע את התפשטותם אצלנו.

חיידקי "אצינטובקטר באומני" — עמידים לאנטיביוטיקה רחבת טווח מסוג קרבפנם. חיידקים אלה נרכשים כמעט תמיד בבתי־חולים. הם פוגעים בעיקר בחולים מונשמים ובחולים ביחידות לטיפול נמרץ וטיפול מוגבר וגורמים לדלקת ריאות ולאלח דם (הרעלת דם). כיום אין טיפול אנטיביוטי יעיל נגד זיהומים אלו, והם גורמים לתמותה גבוהה.

חיידקי קלוסטרידיום — חיידקים שבתנאים מסוימים משתלטים במהירות על המעי, הופכים אותו למודלק וגורמים לחולים לסבול מכאבי בטן ושלשולים. התקדמות המחלה עלולה לגרום לשיתוק והתרחבות המעי ולסכן את חיי המטופל.