מבקר המדינה: מסלול עוקף לקביעת תקציב הביטחון

תהליך קביעת המסגרת לתקציב הביטחון מתקיים ללא התיאום הנדרש בין משרדי האוצר והביטחון. כך עולה מדו"ח מבקר המדינה. זהו הדו"ח האחרון שמפרסם מבקר המדינה הקודם, אליעזר גולדברג, שהוחלף באחרונה על ידי השופט מיכה לינדנשטראוס.

עוד מדו"ח המבקר: 

• החיילים עדיין חשופים בשטח 
• סחבת בטיפול בזיהום מים במתחם תעש
• כשל מתמשך באי מינוי יו"ר לתע"א
• רק 19% מהחיילים המשוחררים פונים ליחידה להכוונה

תקציב הביטחון מהווה חלק מהותי מתקציב המדינה, והוא עמד בשנים האחרונות על 18%-17% מהתקציב.

המבקר בדק את תהליך קביעת המסגרת לתקציב הביטחון, תוך התמקדות בתקציב לשנים 2005-2003. המבקר מצא כי באגף התקציבים במשרד האוצר לא קיימת עבודת מטה מקיפה, הנדרשת כדי לקבוע את גודל הקיצוץ הדרוש בתקציב הביטחון, וכי אינו מנהל בסיס נתונים שיכול לשמשו לביצוע הניתוחים הכלכליים הדרושים.

בכל הקשור לדיונים המתקיימים אצל ראש הממשלה, בהשתתפות שרי האוצר והביטחון והרמטכ"ל, לקראת אישור תקציב הביטחון, אומר המבקר: "קיימים למעשה שני מסלולים מקבילים לקביעת מסגרת לתקציב - הראשון מתייחס לסכום שיוצג לכנסת כתקציב הביטחון, והשני - "האמיתי" - הוא הסכום שייקבע בסופו של דבר כתקציב הביטחון. 

"התנהלות זו היא בעייתית. ראשית, כיוון שהיא פוגעת במהות ובאפקטיביות של הפיקוח הפרלמנטרי. ושנית, ביצוע שינויים ידועים מראש בתחילת שנת התקציב, פוגע בתהליך התכנון של פעילות מערכת הביטחון, ויתרה מכך - של שאר משרדי הממשלה, שתקציבהם מופחתים בדיעבד לצורך מימון תוספת לתקציב הביטחון", קובע המבקר.

עוד נאמר כי הדיונים בראשות ראש הממשלה בנושא תקציב הביטחון שהתקיימו בשנים 2003-2005, התבססו בעיקר על הנתונים והניתוחים שהוצגו על ידי מערכת הביטחון. למשרד האוצר לא הייתה יכולת לבדוק נתונים אלה, ונוצר מצב של התבססות יתר על הנתונים והניתוחים שמערכת הביטחון הציגה.

ליקויים נוספים עליהם מצביע המבקר:

• על אף מורכבות תהליך הכנת תקציב הביטחון, הוא אינו מוסדר במשרד האוצר באמצעות מסגרת נהלים ברורה ושיטתית.

•  תכניות התקציב הרב-שנתיות שהגישה הממשלה לכנסת, אותן היא מחוייבת להגיש מתוקף החוק והן מתייחסות לשתי שנות התקציב הבאות, לא היו מעודכנות. למעשה, תוכנית התקציב הרב-שנתית כפי שהיא מתקיימת לאורך זמן, אינה תורמת במתכונתה הנוכחית תרומה ממשית כלשהי לתכנון ארוך הטווח של פעילות מערכת הביטחון, ולתכנון לאומי ארוך טווח.

• בפברואר 2004 קבע ראש הממשלה, כי משרדי הביטחון, האוצר וראש הממשלה יגבשו תכנית תקציבית תלת-שנתית לתקציב הביטחון, שתהווה את הבסיס לתכנון רב-שנתי. נכון למועד סיום הביקורת - ינואר 2005 - עדיין לא סוכמה תכנית תקציב רב-שנתית למערכת הביטחון.

• במסגרת תקציב הביטחון רשאית מערכת הביטחון להוציא סכומי כסף בסעיפי הוצאה מותנית בהכנסה. מדובר במיליארדי שקלים בשנה, שמקורם במכירת ציוד ומערכות לחימה ללקוחות בארץ ובחו"ל ובהסכמים לשיתופי פעולה אסטרטגיים עם מדינות זרות. בביקורת נמצא, כי בתהליך קביעת ההצעה לגובה תקציב הביטחון שמקיים משרד האוצר, לא נלקחות בחשבון ההכנסות שמשרד הביטחון צפוי לקבל בשנת התקציב הנדונה. זאת, על אף שהכנסות אלה מאפשרות לה לבצע פעילויות נוספות, הכלולות בתכנית העבודה של צה"ל, ומהוות מקור תקציבי לכל דבר ועניין, גם אם ברמת ודאות נמוכה יותר.

תגובת משהב"ט: נוהלי תקציב 2006 שונו

בתגובה נמסר ממשרד הביטחון: "משרד הביטחון וצה"ל חותרים מזה שנים רבות לגיבוש מסגרת תקציב רב שנתית. לשמחתנו, תקציב הביטחון לשנת 2006 הינו לראשונה התקציב הפותח תכנית תלת-שנתית (2006-2008) הבנויה על תקציב זהה.

"מהלך זה התאפשר על בסיס סיכום ראש הממשלה בדיון שנערך בראשותו ב- 8 באוגוסט 2005. בעקבות מהלך זה ולאור ממצאי הביקורת מוצע להקים צוות משותף למשרד הביטחון ולמשרד האוצר במסגרתו ידונו הנושאים העקרוניים הכלולים בדו"ח הביקורת מתוך מגמה לפעול על פי המלצות המבקר לקראת הכנת התקציב לשנת 2007".