מבקר המדינה: סחבת בטיפול בזיהום מים במתחם תעש
דו"ח המבקר קובע: במשך 16 שנה משרדי הממשלה ותעש מודעים לזיהום מי תהום במתחמי תעש, ו"במקום לפעול לטיפול בזיהום, הם עסקו בהטלת האחריות אלה על אלה. הזיהום מתפשט והציבור נפגע, וגם עלות שיקום המים הולכת וגדלה"
דו"ח מבקר המדינה לשנת 2004 בדק את טיפול משרדי האוצר, הביטחון, איכות הסביבה וחברת התעשייה הצבאית (תעש) בזיהום מי התהום במתחמי תעש.
עוד מדו"ח המבקר:
- החיילים עדיין חשופים בשטח
- תקציב הביטחון: אין תאום בין האוצר למשהב"ט
- כשל מתמשך באי מינוי יו"ר לתע"א
- רק 19% מהחיילים המשוחררים פונים ליחידה להכוונה
לפי הדו"ח, ב-4 מתחמים בהם פעלה תעש נתגלו זיהומים. "משנות ה-90 עד מועד סיום הביקורת, בנובמבר 2004, קיימות מחלוקות בין הרשויות שנותרו ללא פתרון במשך שנים, ועיכבו את הטיפול בזיהומים", נכתב בדו"ח.
רמת השרון: 15 שנה לכתיבת סקר
"בשנים 1998-2002 נסגרו 4 בארות מים ברמת השרון בשל זיהומים. חוות דעת של מומחים ציינו שייתכן שמקור הזיהומים בפעילות תעש במתחם ברמת השרון", נכתב בדו"ח, "מאז, במשך 15 שנה, לא פעלו המשרד לאיכות הסביבה, נציבות המים, עיריית רמת השרון ותעש כדי לטפל בזיהום. בשנת 1998 הגישה הנציבות לתעש תוכנית לביצוע סקר מי תהום, אך התוכנית לא מומשה. בעקבות תביעה נגד תעש שהגישה עמותת 'אדם טבע ודין' הורה היועץ המשפטי לממשלה בספטמבר 2000 לבצע את הסקר, אך ההחלטה בוצעה רק בשנת 2003, בעיקר בגלל שמשרד האוצר לא תקצב אותו".
"מדובר באזלת יד מתמשכת וחמורה של כל הגורמים. במקום לפעול לטיפול בזיהום, עסקו משרדי הממשלה השונים ותעש בהטלת האחריות אלה על אלה. הזיהום מתפשט והציבור נפגע, וגם עלות שיקום המים הולכת וגדלה".
הרצליה: 8 שנים לניקוי קרקע
עוד נכתב בדו"ח כי: "בשנות ה-90' נתגלו זיהומים חמורים במתחמים שתעש פינתה בבית בירושלים, בתל-אביב ובהרצליה".
"במרץ 1995 סיכמו האוצר ומנהל מקרקעי ישראל, על טיהור הקרקע בהרצליה. ב-1998 הכינה תעש את תוכנית הטיהור. במאי 2,000 החליטה הממשלה שיש לטהר את הקרקע לאלתר. ואולם, הטיהור טרם החל. לנוכח הסכנות הנובעות מהזיהום והנזקים הנובעים ממנו, יש לראות בחומרה מצב עניינים שבו משרדי האוצר והביטחון אינם מבצעים החלטת ממשלה במשך 8 שנים".
"משרד הביטחון ומנהל מקרקעי ישראל החלו בטיהור הקרקע בתל-אביב בדצמבר 2,000, במטרה לסיים עד 2002. במהלך הטיהור נמצא בקרקע זיהום מעבר למה שהוערך, והטיהור הסתיים בדצמבר 2004. המנהל התחייב לכסות את הקרקע ביריעות שימנעו מהזיהום לחלחל למי התהום, אך לא ביצע זאת. תעש כיסתה לאחר שהזיהום כבר חלחל".
מי אשם?
לטענת תעש, המצוטטת בדו"ח המבקר, מוטלת האחריות לטיהור על המדינה, כיוון שהזיהום נוצר בתקופה שבה תעש הייתה יחידת סמך ממשלתית. ואילו המדינה טוענת, כי עם הפיכת תעש לחברה היא נטלה על עצמה את כל החובות שחלו על המדינה לפני-כן.
בדו"ח מצוין, כי תעש והמדינה פנו בדצמבר 2003 להליך גישור אצל היועץ המשפטי לממשלה, כדי לפתור את שאלת האחריות לזיהום. "עד נובמבר 2004, טרם הוחל בהליך הגישור", נכתב בדו"ח, "הכול מחכים לתוצאות הגישור, ובינתיים אינם נוקטים פעולה של ממש".
בתוספת מיוחדת לדו"ח, המתייחסת לשנת 2005, נכתב כי טיוטת ההצעה להפרטת תעש מכילה פתרון כמעט מלא לשאלת האחריות לשיקום המפגעים בתעש. ואולם, מבקר המדינה מדגיש, כי "טרם התקבלה החלטה מחייבת בעניין הפרטת תעש, מועד ביצועה אינו ידוע, ונוכח מורכבותו, צפוי שיימשך שנים רבות. לפיכך, מן הראוי שיימצא פיתרון לסוגיית האחריות לזיהומים".
תגובת תעש
בתגובה אומרת תעש: זיהום הקרקע ברמת השרון באזור רמת השרון והרצליה הוא תוצאה מתמשכת של עשרות שנים, הכוללת, בין השאר, זיהום חמור שמקורו בפעילות חקלאית רבת שנים המתקיימת מחוץ למתחם תעש, כפי שנקבע ע"י נציבות המחם. מאז שנת 1990, תעש פועלת בהתאם לחוק ואיננה מזהמת את הקרקע. תעש משתפת פעולה עם כל הגורמים הממשלתיים, מתוך מטרה לסייע למדינה לפתור את סוגיית הזיהומים. צפוי כי פתרונה של סוגייה זו יבוא לידי סיום במהלך ההפרטה של התעש.
